בנובמבר 1931 נסע המשורר והסופר דוד פוגל לפולין. בעיתון היהודי־פולני ״כווילה״ שיצא בלבוב נכתב על אודות ״ערבי פוגל״ שיערכו בערים שונות, ובהם יקרא משיריו וירצה על לשון וסגנון בספרות העברית החדשה. באביב 1964 גילה את כתב היד של ההרצאה המשורר והמתרגם משה הנעמי, שביקר בבית בתו של המשורר בניו יורק. זו הצביעה על ארגז בפינת החדר, וכפי שסיפר הנעמי: "והנה העליתי מתוכו דפים אחדים, כתובים בכתב בהיר ומסודר [...] רותקתי למקומי, היתה זו השקפה סדורה של דוד פוגל על ספרות וספרים, כתובה בעצם ידו [...] חשתי כי מציאה של ממש ביד'".
לשון וסגנון בספרותנו הצעירה הוא הקונטרס השישי הרואה אור בהוצאת תרסט (ללא גרשיים!) של המו"ל והעורך עודד מנדה-לוי, המבקשת להציע טווח רחב של אפשרויות כתיבה קצרה, של ישן וחדש, מקור ותרגום בפורמט קטן (מחברות המהודקות בסיכות) ובמחיר צנוע. באחרית דבר המצורפת להרצאה של פוגל, כותבת, בין היתר, לילך נתנאל: "בצירוף ׳לשון וסגנון׳ מכוון פוגל לשני פניה של הקריאה: הקריאה בלשון ההסכמה, והקריאה בסגנון, קריאה שהיא שאלת החיים של הספרות משום שהיא חושפת את הסירוב של הלשון להסדרה".
