על אהבתו הראשונה של ילד שהתייתם מאביו במלחמת העולם הראשונה בפנינה ספרותית, טקסט המואר בנאיביות זוהרת, מאת ז׳ק שובירה, סופר צנוע שהיה נערץ על ידי אלבר קאמי.
אביו של ז'ק מת בחזית, אמו חוותה טראומה, סבתו קשוחה. אליזה, נערה בגיל ההתבגרות שמתקבלת לעבוד בביתו של ז׳ק, היא התרופה היחידה של הילד נגד העצב, ביצירה שמתארת את "גן העדן הירוק של האהבות הילדותיות", כלשון בודליר. אליזה, שנבחרה ליצירה האהובה על מוכרי הספרים הצרפתים בשנת 2003, ראתה אור בעברית בסדרת פטיט - PETITE של הוצאת תשע נשמות.
ז'ק שובירה נולד ליד ליון ב-1915. באותה שנה מת אביו בחזית מלחמת העולם הראשונה, וז'ק לא הכיר אותו. ב-1958 פרסם אלבר קאמי בהוצאה היוקרתית גלימאר את הרומן הראשון של שובירה, אבל חלק גדול מיצירתו התגלתה מחדש כמעט חמישה עשורים אחר כך, לאחר פרסום אליזה, שהיה לאירוע מו"לי גדול בצרפת.
אֵליזָה הגיעה בוקר אחד בראשית הסתיו. הייתי בן חמש. השענתי את מרפקי על אדן החלון של המטבח, וראיתי אותה מופיעה בגינה. היא עלתה בשביל הקטן שלאורך גדת הנחל. אבי נהרג במלחמה. סבי וסבתי אספו אותנו, את אמי, את אחי ואותי לביתם. הבית היה מוקף שדות. בכפר הקטן שכנו ביתו וחצרו של אדון לַנגלוּאָה, הבנאי, והחווה של אדון דְלוֹ.
