נובלה משנת 1823 מאת קלייר דה דוראס, שזכתה לתשבחות מאת גתה, סטנדל וויקטור הוגו, ובמרכזה דמותה של אוריקה, ככל הנראה הגיבורה שחורת העור הראשונה בספרות הצרפתית.
אוריקה מגיעה לצרפת לאחר שניצלת מספינת עבדים שהועלתה עליה בסנגל, וגדלה – לכאורה כשווה – בקרב משפחה צרפתית אריסטוקרטית. היא משכילה, פיקחית ורגישה, אבל בגלל דעות קדומות נאלצת לחיות כמו כלואה בתוך גופה, ללא אפשרות להשתלב בחברה, או למצוא בן זוג כלבבה. זהו תרגום ראשון לעברית של היצירה, שראה אור בסדרת פטיט - PETITE של הוצאת תשע נשמות.
כשעסקתי במקצוע הרפואה בפריז, חודשים מעטים לאחר עזיבתי את מוֹנפֶּלְיֶיה, הזעיקו אותי בוקר אחד לבדוק נזירה צעירה חולה במנזר בפוֹבּוּר סן־ז'ק. הקיסר נפוליאון התיר לאחדים מהמנזרים האלה לחזור לפעול זמן קצר קודם לכן. זה שנקראתי אליו עסק בחינוך נערות, והשתייך ל"אחוות אוֹרסוּלה הקדושה". חלק מהמבנה נהרס בזמן המהפכה; לאחר הריסתה של הכנסייה העתיקה, שלא נותרו ממנה אלא קמרונים אחדים, נשאר הקלוֹיסטֶר חשוף בצדו האחד. נזירה הכניסה אותי פנימה, ובדרכנו פסענו על אבנים שטוחות וארוכות ששימשו מרצפות באולמות האלה. אלה היו קברים; הבנתי זאת מהכתובות שעליהם, שאת רובן מחק הזמן. כמה מהם נשברו בזמן המהפכה.
