תיאור אינטימי וחד פעמי של חיי היהודים באימפריה הרוסית של סוף המאה ה-19, במחקר שכתב ב-1887 א. פ. סובוטין, כלכלן רוסי שערך סקר דמוגרפי וסטטיסטי במינסק, וילנה וקובנה. סובוטין תיאר ברגישות ובכנות את החיים ברחובות ובגטאות היהודיים, והדמויות שפגש ושעליהן כתב כמו נלקחו מהרומנים של מנדלי מוכר ספרים, י״ל פרץ ושלום עליכם.
אַנדרֵיי פַּבלוביץ׳ סוּבּוֹטין (1906-1852) חצה במסעותיו את תחום המושב מצפון לדרום, הגיע לערים ולעיירות, ביקר בשכונות היהודיות, נכנס לבתיהם של היהודים ותיאר את דלותם ואת עוניָם ללא כחל וסרק ומבלי לחסוך אף פרט מקוראיו. כתיבתו מתאפיינת ברגישות ובאמפתיה, ותיאורי הערים והעיירות שבהן ביקר נקראים כסיפור ולא כמחקר כלכלי. בתחום מושבם של היהודים מתייחס כמעט לכל היבט של חיי היום־יום של היהודים בתחום המושב: מגורים, תעסוקה, תזונה, מגדר, חינוך, פולחן דתי ויחסי שכנות עם האוכלוסייה הלא יהודית.
פרופ׳ גור אלרואי, שהביא את הספר לדפוס והקדים לו מבוא, הוא חוקר ומרצה בחוג ללימודי ישראל ומכהן כיום כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
מתברר שבתוך בתיהם שומרים היהודים על ניקיון רב יותר מבסביבתם. לרוב, חדריהם מסוידים ונקיים למדי. עצם עיצובם של חדרי היהודים חורג ממה שמקובל לחשוב על חוסר הניקיון האופייני להם. אפילו בבתיהם של יהודים שאיזושהי פרוטה מצויה בכיסם עיצוב החדרים תרבותי למדי, ובייחוד בהשוואה למגוריהם של איכרים ושל העניים יושבי הערים הרוסיות. על בתיהם של האמידים שביהודים אין מה לומר – מגוריהם נראים אירופיים למהדרין
[...] רבים אינם סומכים על הדואר ואינם שולחים את מכתביהם אלא כמכתב רשום [...] יהודי-החמד הפרגמטיים ייסדו כבר מזמן שירות דואר משלהם, והוא נוח יותר ומאורגן כהלכה ופועל במקביל לדואר הממשלתי.
מראה של מינסק מכיוון מסילת הברזל אינו מרשים ביותר. על גבעה לא גדולה, באמצעה של בקעה ביצתית, דבוק לו ערב-רב של בתים, ומעליהם מתבלטים מגדליהם של שני בתי תפילה קתוליים, בניין בית הכלא וחמש-שש כיפות של כנסיות – כללו של דבר, לא תואר לה ולא הדר!
