אירן, אמצע המאה הקודמת. מַהדוֹחְת פַּרְהאמי יושבת על שפת בריכה בגן פסטורלי, מוקף בעצי דובדבן וערבה, ומהרהרת בחייה המתסכלים וחסרי המוצא. היא היתה רוצה לטייל בעולם, אך יודעת שאין זה דבר ראוי עבור אישה. גם הניסיון שלה לדבוק במסורת ולהישאר צנועה מוביל אותה למפח נפש. היא אבודה.
מהדוחת מקבלת החלטה: היא תישאר בגן ותשתול את עצמה עם בוא החורף. אולי תהפוך לעץ. העונות מתחלפות, העץ מכה שורש, ואל הגן מגיעות מונס, פאאֶזה, זרין-כּוֹלה ופרוח-לקא - ארבע נשים שברחו מחייהן בטהרן. יחד הן ינסו לחיות בעולם ללא גברים - התנסות שתזמן גורל שונה לכל אחת מהן.
נשים ללא גברים היא יצירה מקורית, שמשלבת בין אלמנטים מהמיסטיקה האיסלמית למציאות חייהן של נשים אירניות בעשורים שקדמו למהפכה. זוהי היצירה הראשונה של שַׁהְרְנוּשׁ פּארְסיפּוּר שמתורגמת לעברית מהמקור הפרסי, ומצורפת לה אחרית דבר מאת מתרגם הספר תומר בן אהרון.
שהרנוש פארסיפור, ילידת טהרן, 1946, פרסמה עד היום יותר מעשרה רומנים וקבצי סיפורים. את הנובלה נשים ללא גברים היא החלה לכתוב בשנות השבעים של המאה העשרים, אך רק בשנת 1989 הצליחה לפרסם אותה, לאחר שסבלה במשך שנים מרדיפה של המשטר ואף ריצתה עונש של חמש שנות מאסר. הספר זכה לביקורות חריפות באיראן, דבר שהביא את ועדת המוסר הממשלתית לפשוט על משרדי הוצאת נוֹקְרֶה כדי לאסוף את עותקי הספר. בשנת 1994 היגרה פארסיפור לארצות הברית, שם היא מתגוררת מאז.
