"היומן הזה מתעד את עולמי המשתנה, מאביב לחורף, בבית, בטבע, בראשי", כותב דארה מק'אנולטי, נער אוטיסט בן 16 מאירלנד ואקטיביסט בתחום שימור הסביבה, בממואר יוצא דופן, שזיכה אותו בפרס ויינרט לכתיבה על טבע.
דארה, המתמודד עם עקירה מביתו ומבית הספר שלו, מתאר מפגשים חושיים מרהיבים עם הטבע - ציפורים נדירות, ברבורים, תרנגולים, צפרדעים, פרחי שן הארי, ארנבות איריות – וחושף עולם מופלא המתגלה מבעד לעיניו של אוטיסט, התופס את העולם בתמונות חדות ועזות, בצבעים ובקולות.
יומן הטבע של דארה מק'אנולטי מאיר צד של אוטיזם, ובו התמודדות עם חרדות מתוקף הנוכחות בעולם. חקירת הטבע של דארה היא גם סיפור עוצמתי ומעורר השתאות על אהבה של משפחה ובית ועל תמיכה הדדית, שהוכתר על ידי רבים כאחד הספרים הטובים ביותר שיצאו לאור בבריטניה בשנת 2020.
היומן הזה מתעד את עולמי המשתנה, מאביב לחורף, בבית, בטבע, בראשי. הוא נודד ממערבה של צפון־אירלנד במחוז פֶרְמָאנה אל מזרחה במחוז דאון. הוא מתעד עקירה של בית, שינוי מחוז ונוף, ולעיתים נטיעה של שורשי חושיי ונפשי במקום אחר. אני דָארָה, נער, אצטרובל. אימא נהגה לקרוא לי לוֹן־דה (שַחֲרוּר באירית) כשהייתי תינוק, ולפעמים היא קוראת לי כך גם היום. יש לי לב של חוקר טבע, ראש של מי שיהיה מדען, ועצמות של מי שכבר מותש מהאדישות ומההרס שמתחוללים בעולם הטבע. ההשתפכויות בדפים אלה מבטאות את הקשר שלי אל חיות הבר, והן מנסות להסביר את זווית הראייה שלי על העולם ולתאר כיצד אנחנו צולחים את הסערות בתור משפחה.
