"המהגר נושא בלבו דמעה שקופה שבתוכה חתומה עיר הסמויה מן העין, העיר שעזב", כותבת פרופ' חביבה פדיה בפתח אחרית הדבר לספרו של סמיר נקאש (2004-1937), יליד עיראק, הנחשב לגדול הסופרים היהודים-הערבים במאה העשרים.
דיירי משנה וקורי עכביש הוא רומן ארוך ומורכב על בית מגורים משותף בבגדאד, שבו גרים יהודים ומוסלמים – מעין בית יעקוביאן עיראקי. בספר חוזר נקאש לבגדאד של שנות הארבעים של המאה העשרים, ובונה מחדש את הפסיפס החברתי והלשוני, היהודי-מוסלמי, של העיר. הוא מתאר את הרגע הטרגי של עקירת יהודי בגדאד בעזרת סיפורים רבים מנקודות מבט שונות, מהדהד את האירועים ההיסטוריים של התקופה ונע בין זיכרון העבר והטראומה של הפרהוד ב־1941, לבין הטראומה העתידית של העזיבה הכפויה של המולדת בשנים 1951-1950.
זהו ספר נוסף בפרויקט המבורך עד מאוד של חוג המתרגמים שהתגבש במכון ון ליר - סדרת מכתוב مكتوب, המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית. את הרומן תרגמה אחותו של הסופר, רות נקאש ויגיסר, תוך עבודת דיאלוג עם אחותה סמירה יוסף שערכה את התרגום. הרומן תורגם במתכונת התרגום הדו־לשוני של מכתוב, בצוות שכלל גם את העורכת פרופ׳ חביבה פדיה, עורכת הלשון אמירה בנימיני־נבו והעורכים האחראים פרופ׳ יהודה שנהב־שהרבני ופרופ׳ יונתן מנדל.
דימוי הכריכה: אסעד עראבי
