עיראקי בפריז

אהבתם/ן את דפוק וזרוק בפריז של אורוול ואת חוג הסרטן של הנרי מילר? כנראה תתמוגגו גם מעיראקי בפריז - ספרו של שמואל (סמואל) שמעון, שנולד למשפחה אשורית ענייה בשנת 1956 בעיר אלחבּאנִיַה ממערב לבגדאד, הרואה אור בסדרת מכתוב مكتوب המביאה תרגומים בעברית ליצירות מהספרות הערבית.

כותב על הספר אנטון שמאס:

"הנה הסרט שלא הופק מעולם, שאותו רצה שמואל שמעון לעשות מיום שעזב את כפר הולדתו האשורי בעיראק, בינואר 1979. ואף שעדיין אינו יכול להראות לנו את התמונות על המסך, הוא בהחלט יכול לספר אותן, כפי שרק מספר סיפורים ערמומי ואיקונוקלסטי כמוהו מסוגל לעשות. שהנה במקום להגיע להוליווד, כפי שחלם כל חייו, הוא עובר בביירות השסועה והמטורפת, ומגיע חסר־כול לפריז, נע ונד בין ברים, תחנות מטרו וידידים אחרים, וחולם לכתוב תסריט על האופה החירש־אילם שהיה אביו, ועל ליהוקו של רוברט דה נירו לתפקיד הראשי. אבל בסוף הוא מסתפק בכתיבת אוטוביוגרפיה מהסרטים על הילד חובב הקולנוע שהוא היה באותו כפר מרוד.

עיראקי בפריז כתוב, במידה מסוימת, כנגד מסורת ארוכה של כתיבה אוטוביוגרפית בספרות הערבית המודרנית, בידי סופרים ערבים שנזדמנו לפריז החל מראשית המאה התשע־עשרה, אבל הוא מתעלה על כולם בכל הנוגע לכנות ולגילוי לב.

שמואל שמעון, האשורי שאינו מתפשר על שמו וזהותו, הוא מספר מעשיות בחסד, בעל חוש הבחנה קולנועי נטול רסן לפרטים הקטנים, שוויון נפש לנוכח תהפוכות החיים על המדרכות של פריז, וכישרון מיוחד ברכישת ובאיבוד ידידים במידה שווה. סיפור ילדותו, על עוני מרוד וגצים עמומים של תקווה, מעלה באוב תמונות מרצדות מחיי השוליים של מיעוטי המזרח התיכון".

דימוי על העטיפה: פאתן ג'רוס ג'רייס (Faten Giryes).