ארבעה סיפורים על יהודים שגלו ממולדתם לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה ביצירת המופת המהגרים מאת וו. ג. זבאלד (2001-1944) - סופר גרמני שהיגר ב-1966 לאנגליה, זוכה פרס היינריך בל, הנחשב לאחד מגדולי הסופרים במחצית השנייה של המאה העשרים. אחרית דבר: סוזן זונטג.
רופא אנגלי שהוריו עזבו את ליטא לפני כניסת הנאצים מוכרע בערוב ימיו על ידי הגעגועים לאנשים שאהב; מורה שמגויס לצבא הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה מגלה כעבור שנים את סיפורן של רכבות המוות; מסע של נער שעשועים יהודי הסובל ממאניה עם בן לוויה מלנכולי מבשר כבר ב-1900 את מחלת המאה; צייר שמגיע ב"טרנספורט הילדים" למנצ´סטר יודע על פי ארובתיה המעשנות של העיר שהגיע ליעדו הסופי.
במוקדם או במאוחר הופכת גלותם הגיאוגראפית של הארבעה לגלות מתוך החיים עצמם. מערכת היחסים הסבוכה שהם מנהלים עם הזיכרון דנה אותם לחיי נכות, עד שבלסוף נדמה שהיא משמשת כלי בידי ההיסטוריה לתבוע את קיומו של אותו מפגש טראגי ש"הוחמץ".
כתיבתו של זבאלד מהפכנית ואינה ניתנת להגדרה פשטנית. הצורה הספרותית בת הכלאיים שיצר, בחלקה יומן מסע אוטוביוגרפי, בחלקה כרוניקה מלווה בצילומים ובחלקה יצירה פרי הדמיון, מצליחה להלך קסם לא פחות משהיא מטלטלת.
