יגאל סרנה

איזה ספר שכבר נכתב היית רוצה לכתוב בעצמך?

פנין של נבוקוב. היכולת לתאר מהגר בצורה חיה וכל כך מעמיקה, ועם זאת מבודחת, מעוררת בי קנאה ותשוקה לרכוש יכולת כזאת. מעולם, בכל ספרי, לא עלה בידי להכניס את ההומור, שבכל זאת קיים בי, לכתיבה שתהיה גם משעשעת וגם בעלת ערך. כשאני כותב, זוחל היגון פנימה.

איזה ספר היית ממליץ לשר החינוך לקרוא ומדוע?

שנת הארנב הפיני. ממליץ לכל אחד, כי זה מורה דרך נהדר ליציאה ממסלול חיים אבוד, אבל במיוחד לשר קיש. ללמדו ענווה ודרך ארץ ומהו המסלול לשפר דברים ולא להרוס אותם. אבל לדעתי הספר יעבור גבוה מדי מעל ראשו של הטייס קיש קוש.

איזה ספר קנית ואף פעם לא תקרא?

אם קניתי לבטח אנסה לפחות להתחיל. קנייה היא אקט מחייב. גיליתי כי ספר שאתה מעניק לקורא או מקבל חינם, כמו מאבד מערכו ויש יותר סיכוי שלא תקרא. אבל ייתכן שזה רב מכר ישראלי שנפלתי בפח ורכשתי בלחץ ההמון.

איזה ספר תיקח איתך לחופשה בסיני/הודו/ניו יורק/ברלין/לונדון/מקום אחר?

ספר עבה. כי אני קורא מהר מאוד וצריך משהו כמו הספרים העצומים והנהדרים של רוברטו בולניו, שלפעמים אני שב וקורא בהם. הייתי לוקח גם ספרים של ו. ג. זבאלד שאני אוהב מאוד. ומת על הדרך שבה הוא עושה שימוש בפרטים מציאותיים ומומצאים, כמו באוסטרליץ, בהמהגרים וכיו"ב.

ספר ילדים או נוער שאהוב עליך במיוחד?

אהבתי מאד את השביעיה הסודית של איניד בלייטון. בשעתו גם חסמבה, שהיה מין ספר "שכונה" גם במובן הרשלני וגם כי גרתי שם, ליד המערה החשמלית, ממש ליד, וחיפשתי אותה שנים בין הקברים של בית העלמין המוסלמי שהילטון נבנה על חלקים ממנו. בספר שלי 2023 עובר הגיבור הנמלט מן הארץ גם בגן העצמאות שם, על המערות שלו במצוק הכורכר. התגלה לי אז כי היה תמהוני שחפר לו שם מערה ואף יצר מנוע חשמל וגן העצמאות של 1952 מחק אותו. 

איזה ספר גרם לך לבכות/לצחוק?

הו, ספרים רבים. משובחים. "צחוק ודמע", כמו שקראו לזה פעם, הם גאונות של כותב.

איזה ספר אף פעם לא הצלחת לסיים?

לא הצלחתי לגמור רבים מן הקלסיים. מאחר שאני קורא עתיר שנים וספרים, מותר לי להודות כי מרסל פרוסט לא זכה מידי לקריאה רציפה. וגם ג'יימס ג'ויס. אני לא יוליססי כלל ואני לא נוטה ליהנות מסבל ממושך. איני חובב קריאה קלילה כלל ועיקר ואני מעריץ כותבים שאוחזים בך בעניין, הנאה ורתק מבלי לגרור אותך לעומקים בלתי סבירים ובלתי מהנים כלל. לכן אעדיף את דוסטויבסקי הסובל האמיתי על פני אותו זולל ממתקים צרפתי שלא יצא מהמיטה, ויסלחו לי מעריציהם של האירופאים שהזכרתי.

עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לעשות אהבה?

התאהבתי לא מעט במהלך הקריאה. ולפעמים גם שקעתי מאוד בתיאור חי ומוצלח של מעשה אהבה. זו מיומנות גדולה ליצור כזה. לכתוב כזה. ואז אתה למעשה משתתף כמציץ או כשותף. נדמה לי כי בספר שלי שיטפון יצרתי מעשה אהבה שיש בו אמת ותשוקה מבלי להיקרא מגוחך. גם עם אהובתו וגם עם רעייתו של המספר. מתנצל שמעיד על עיסתי.

מהו הספר עם הכריכה הכי יפה בעיניך?

מתקשה להיזכר. אבל לפעמים אני מתקנא בעטיפה נהדרת שגורמת לך לאחוז בה. ואשוב למה שקרוב לליבו של כותב: ספריו. בספר האחרון שלי חנות הניסים של זא זכיתי לעטיפה פרי עבודתה־מתנתה של ידידתי זויה צ'רקסקי הנפלאה, שרק בשלה שווה לקחת את הספר. 

איך יקראו לספר שעדיין לא כתבת?

האחרון.

איזה ספר היית רוצה לקבל במתנה?

ספר צילום יקר מאוד שאין בידי לרכוש. אני מאוהב במלאכת הצילום הטובה לאור שנים רבות של עבודה עם כמה צלמים שהאירו את עולמי. ובהם אחד, חבר, שגם עיטר כמה מספרי: אלדד רפאלי. אשמח גם להשיג את קאפוט של קורציו מלפרטה האיטלקי. ספר מלחמה הכי גאוני שקראתי מימי. קשה מאוד להשיגו. פעם קניתי חמישה עותקים שמצאתי ועם הזמן פיזרתי ולא ראיתי שוב.  

איפה אתה הכי אוהב לקרוא? ומה אתה קורא בשירותים?

כן, אני קורא גם בשירותים. בנעורי קראתי שם עיתון או פאני היל הנודע ואחר כך עיתון וספרים. ביום שאקח ספר למשתנה, אדע שהגיע שעתי למעשה המינגווי וג'ק לונדון. אני יכול לקרוא בכל מקום. טיסה (לא ספרי טיסה). קפה. מיטה. לפני השינה. באמצע הלילה. וגם בבונקר האטומי של הרודן. 

---------------

יגאל סרנה הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט. זוכה פרס סוקולוב לשנת 2011 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת 2015.