השירים בספר "לשון איטית" אינם איטיים כלל. הם קשים, מכריחים את הקוראת להתעמת עם התמונות שהם יוצרים בראש, עם רגשות חריפים ומוכרים כאחד. הבית הוא זירת הפשע של "לשון איטית", האהבה היא הסטירה הכואבת ביותר. בשפה חושנית מצליחה שירה סתיו לפרוש תמונות ברורות בצבעים חיים של נפש מצולקת. שירה סתיו היא חוקרת ספרות ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מנחה סדנאות כתיבה,
מבקרת ספרות ב'הארץ ספרים', עורכת ומתרגמת. זוכת פרס ברנשטיין לביקורת ספרות 2009.
