פואמה בת שני חלקים שכתבה המשוררת המצוינת מאיה בז'רנו בתגובה לאירועי השבעה באוקטובר ובעקבות המלחמה בעזה.
החלק הראשון הוא תגובה סמנטית רגשית, עכשווית, מחזורית ופואמטית לאסון השבעה באוקטובר. הזעזוע של אישה יוצרת הומניסטית מן המצב האלים ניכּר כאן בלשון השירית האחרת של בז'רנו – תגובת מחשבה ותגובת בטן מקורית של משוררת מנוסה. בחלק השני יש מֵמד של פרספקטיבה היסטורית ומיתית: זהו מחזור של שירים בפרוזה, שבז'רנו נותנת לו את כותרת המשנה ההסבּרית: "ימי מלכות בית חשמונאי בארץ ישראל בעקבות ספרו של משה שמיר, 'מלך בשר ודם'".
על הכריכה: תחריט (תצריב קוו ואקווטינטה) מאת גלית ראוכוורגר
"מאיה בז'רנו היא משוררת חלוצית, איכותית ובכירה, שכותבת שירה מתפתחת וייחודית מזה עשרות שנים", כותב המבקר, הסופר, העורך ומו"ל הוצאת עמדה, רן יגיל. "היא כלת פרסים רבים, בהם פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס ביאליק ופרס עמיחי. מבחרים אחדים שלה ראו אור במשך השנים בהוצאות מרכזיות. אין ראויה ממנה לקבלת פרס ישראל לעתיד לבוא", ואנחנו מסכימות!
וְהָאֲנָשִׁים סִפְּרוּ – / הֵם יָצְאוּ אֲפוּפֵי מָוֶת, / עֲטוּיִים חֹשֶׁךְ נֶחְנָקִים בְּאֵלֶם. / הַמִּלִּים הוּבְאוּ אֲלֵיהֶם לְדַבֵּר בָּהֶן – / מֶרְחָב מוּגָן דִּירָתִי וְרַחְפָן וְיָדִית שֶׁל מָמָ"ד / וּמְחַבְּלִים וְקִיקְלוֹפִּים קִיקְלוֹפִּים / וְצַהַ"ל נֶעֱדַר, וְאֵימָה... / וְהַזְּמַן נִפְרַשׂ וְהִתְכַּוֵּץ הִתְעַרְבֵּל כְּמוֹ בֹּץ. / שָׁעוֹת הֵם רָקְדוּ שָׁעוֹת בְּשֶׁמֶשׁ הַלַּיְלָה, / הֵנִיפוּ יְדֵיהֶם לַשָּׁמַיִם / בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ שֶׁל הַשָּׂדֶה הֶעָצוּם / וְשָׁרוּ וְשָׁרוּ רָקְדוּ רִחֲפוּ / בְּהַלְמוּת הַמּוּסִיקָה וּפְנֵיהֶם בָּהֲקוּ זָרְחוּ / הִתְנַשְּׁקוּ הִתְחַבְּקוּ וְצָחֲקוּ וְעֵינֵיהֶם נָצְצוּ / וְהָיוּ נִבְעָרִים וּמְאֻשָּׁרִים / עַד שֶׁרֵעִים נֶהְפַּךְ וְקָם נֶגְדָּם / וְהַמּוּסִיקָה נָדַמָּה לְפֶתַע / וּשְׂדֵה הַמְּחוֹלוֹת הִתְכַּסָּה גּוּפוֹת וְדָם / וּשְׁרִיקוֹת אַזְעָקוֹת הִקִּיפוּ אוֹתָם אֹדֶם / פַּרְפָּרֵי דָּם קַטְלָנִיִּים.
