הספר הראשון בהרפתקאות הג'ירפות הוא סיפור מלבב, מלא הומור וקסם על שתי ג'ירפות רעבות, המטיילות בליל ירח מלא ורואות בלבנה הבוהקת בשמים, את כל מה שהיו רוצות לאכול.
בעזרת דמיונה הפרוע הופכת נורית זרחי את הירח - בעיניהן של שירה ומירה - ללביבה, לסוכריה, לפנקייק, לקסטה ולעוד ועוד דברי מאכל, עגולים ומגרים.
השתיים בטוחות שאם רק יזקפו את ראשיהן וימתחו את לשונותיהן – יוכלו ליהנות מהמאכל הטעים הקורץ להן מן הרקיע, ומגלות לאכזבתן שגם אם הן "הכי גבוהות בסביבה מלמטה למעלה", כדברי זרחי, שתמיד מפליאה אותנו בניסוחיה, הן אינן גבוהות די מלמעלה למטה. וכמו ילדים שידם אינה משגת בצעצוע והם ממעיטים בערכו, כך גם שירה ומירה מוצאות סיבות טובות לוותר על מעדני השמיים והולכות ללקק גלידה.
שתי ג'ירפות טיילו בליל ירח מלא.
אני כל כך רעבה, אמרה מירה.
את יודעת מה הייתי הכי רוצה לאכול?
את החביתה שנוצצת שם למעלה, על קציפת העננים.