קולות האדמה

צ`ואנג-טסה

תיאור

אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה ל"דעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר - נהר.

 

כך מתחיל יואל הופמן את תרגומו לספר ובו קטעים נבחרים מכתביו של החכם הסיני צ'ואנג-טסה. כל ההגות הטאואיסטית כולה בפסקה אחת.

 

צ`ואנג-טסה חי בסין לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה. הוא אינו הפילוסוף המלומד ההולך בעקבות האחד וטוען כנגד האחר. הוא מתבונן במעוף הזבוב, בצעדת החיילים, בענפיו של עץ, במצנפתו של הפקיד הממשלתי - בכל אותו תוהו ובוהו הקרוי "עולם" - והוא צוחק. ומי שצוחק יחד עם צ`ואנג-טסה יודע שהצחוק הזה אינו סיני יותר מאשר יווני או יהודי, ואינו עתיק יותר מאשר היום או מחר.

מתוך הספר

פעם חלם צ'ואנג-טסה שהוא פרפר המתעופף ברפרוף כנפיים, שמח בעצמו ועושה מה שליבו חפץ. הוא לא ידע שהוא צ'ואנג-טסה. לפתע הקיץ משנתו ומצא את עצמו צ'ואנג-טסה שאין לטעות בו. שוב לא ידע אם הוא פרפר בחלומו של צ'ואנג-טסה, או צ'ואנג-טסה בחלומו של פרפר.

"בין צ'ואנג-טסה לפרפר ודאי יש הבדל", אומר מי שאומר וקורא לכך "שינוי צורה".