פרפר במחסן

שולמית לפיד

תיאור

ליזי בדיחי, שהופיעה בחיינו לראשונה ב־1989, במקומון של שולמית לפיד, חוזרת בדרך האחורית: אלישע פרידריך, סופר ישראלי מצליח, מגלה שכתב היד שעליו עמל יצא לאור תחת שם אחר. המום וזועם הוא יוצא לחפש את הגנב הספרותי.

 

דרכו רצופה קנאת סופרים והונאה, אהבה ותשוקה, בגידה ונקם, ובמהלכה אלישע פוגש לא מעט מגיבורי העבר האהובים של לפיד, בהם גם ליזי בדיחי.

 

במבט אירוני ומושחז על זירת הספרות ומבקריה, לפיד רוקמת בעת ובעונה אחת רומן בלשי, רומן מפתח ורומן על יצירת רומן.

מתוך הספר
"פרפר בטוקיו" סיפר על האיש הזה שפלש לְמחסן. האבא התנגד, האמא אמרה, "למה לא." אחר כך באה למחסן גם האישה של האיש. ובאו חברים. מפליא כמה אנשים יכולים להיכנס למחסן כל כך קטן. הם התרחצו ליד הברז בחצר. גם התפללו בחצר. השכנים התלוננו. מישהו זרק אבן. הילד נפצע, והגיעה משטרה. מה שהחל בהעלמת עין נגמר בפשע. 
אלישע פרידריך קיווה שהקוראים יקלטו את האנלוגיה. הוא לא אהב להחזיק בידי הקוראים שלו ולהוביל אותם אחריו. הוא רצה שימצאו את דרכם בכוחות עצמם, אף שלא תמיד סמך עליהם. האם יבינו כי הסובלנות והסלחנות שהפגין זוג ההורים היו ביטוי לעצלות מחשבה שתוביל לאסון? האם יבינו כי לפתחה של הנוסטלגיה החביבה של הסבתא פעור הבור שיהרוס את משפחתה.