עובדה ועוד עובדה

מאירה פירון

תיאור:

"אַבָּא אוֹהֵב שֶׁאֲנִי יָשֵׁן בַּמִּטָּה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אִמָּא.

עֻבְדָּה. כָּל לַיְלָה אֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן בַּמִּטָּה שֶׁלִּי.

עוֹד עֻבְדָּה: כָּל בֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֵר בַּמִּטָּה שֶׁלָּהֶם."

 

"עובדה ועוד עובדה" מטפל בהומור ובאנושיות יוצאי דופן

באחד מהמרכיבים המהותיים ביחסים בין ילדים והורים -

הפער בנקודות המבט. הסיפור הוא שילוב מושלם בין טקסט לתמונה: הטקסט מביא את נקודת המבט של הילד, בעוד שהתמונה מספרת את מה שמתרחש במציאות של ההורים.

את הסיפור כתבה מאירה פירון, סופרת ומו"לית הוצאת 'טל-מאי' ואיירה אלינה גורבן (שיצרו יחדיו את סדרת הספרים המצליחה: "ריגול, חיטוט ושוקו חם", "בנים, בנות וסודות כמוסים", "הופעות, הפתעות ומשפחה שכזאת")

 

כך כותב על הספר יותם שווימר, עורך כתב העת "הפנקס": "אחת הסיבות שאני אוהב כל כך את הספר החדש של מאירה פירון ואלינה גורבן... היא שהוא פיקצ'רבוק אמתי. לא ספר מאויר, אלא ספר שנתון כולו במערך המרתק (ובמקרה הזה - גם המצחיק) שנוצר בין טקסט לדימוי וויזואלי. העלילה נמסרת מפיו של הילד כעובדות, בעוד האיורים חושפים את ההתרחשות האמתית. כיוון שהאיורים הם הממלכה של הילדים בגיל הזה, והטקסט הוא של המבוגרים המקריאים, נוצר משחק "הפוך על הפוך" נפלא שבו המבוגרים המקריאים למעשה דוברים את הילד שמתעקש לספר את המציאות מנקודת המבט הספציפית שלו, ואילו הילדים המשתקעים באיורים יחשפו את הפער הקומי שהוא בעצם נחלתם של ההורים בסיפור. שתי נקודות מבט, שתי חוויות, שתי אמנויות שמצטלבות לסיפור יוצא דופן ולא שגרתי מצד אחד, והכי מוכר וידוע מצד שני."