ספר שירים לדליה רביקוביץ, שיצא ב-1998 וכולל שירים חדשים שלא נדפסו באוסף שיריה כל השירים עד כה (1995). ספר מיוחד במינו, שהוא גם ספר שירה וגם יצירת אמנות מרגשת בפני עצמה.
מהדורה ביבליופילית בת תשעים דפסים שהודפסה בדפוס בלט באות דרוגולין על נייר קוזו, שגדל ועובד בסדנת ”תות נייר“ בזכרון יעקב
תשעת חיתוכי העץ הצבעוניים הינם מעשה ידיה של האמנית פמלה לוי והן נדפסו בביתה.
הימים חולפים שנה עוברת
בלי מנגינה אני נשארת.
אני אשה שאף פעם בשום מקום
לא למדה לנגן.
תשמור עלי הפעם שנוכל לנחש כמיטב היכולת
מה קרוב יותר,
מותי או מותך?
ובין אפשרות כזו או אחרת
המנגינה איננה נשארת.
כל לילה אני צולחת נהרות חמים שורצי תנינים.
מה שהיה היה.
לא יאומן באיזו קלות דעת
שכחת איך פעם אחת בחיים
הייתי אשה חיה.
חבל על דאבדין ולא משתכחים
במיוחד בלילה הזה
שצורב אותי ככוויה.
מה שהיה היה.
תדבק לשוני לחכי אם אמר עוד פעם מלים של אהבה.
