הכול אודות ליהמן

סטפנו מאסיני

שם מקור: Qualcosa sui Lehman

תיאור

הכול אודות ליהמן הוא סיפורם המרתק ומעורר המחשבה של האחים הנרי, עמנואל ומאיר ליהמן - לימים חברת ליהמן ברדרס. סיפורה של האימפריה הכלכלית שהקימו האחים מוצג באופן מקורי  קצבי וסוחף על ידי המחזאי האיטלקי סטפנו מאסיני, יליד 1975. הספר זכה בפרסים רבים, עובד לבמה ועלה כמחזה בתיאטרון הלאומי בלונדון.

 

הדמויות בספר אמיתיות והעלילה מבוססת על אירועים שקרו באמת, החל בשנת 1844, אז ירד הנרי ליהמן מהספינה שהביאה אותו מעיירה קטנה בבוואריה לנמל ניו יורק. מחנוּת בדים קטנה שפתח הנרי באלבמה, התפרשו האחים ליהמן וחלשו על שוק הכותנה כולו. מאוחר יותר השתלטו על שווקי הסוכר והקפה, השקיעו בתחום הרכבות והיו לשחקנים מרכזיים בשוק הנפט והפחם. גם בבית הכנסת שבו נהגו להתפלל התקדמו האחים ליהמן לאורך השנים עד שלבסוף הגשימו את שאיפתם: לעבור מהשורה ה-21 לשורה הראשונה.

 

לאחר שנים של תנופה ויזמות עסקית, היו האחים ליהמן ממייסדי תחום השירותים הפיננסיים וחברת ליהמן ברדרס היתה לתאגיד פיננסי עולמי. בעת המשבר הפיננסי בשנת 2008 קרס הבנק שלהם, הרביעי בגודלו בארצות הברית, ופשט את הרגל. את סיפורם של האחים ליהמן אפשר לראות כסיפורו של הקפיטליזם הפטריארכלי המערבי. זהו סיפור על יזמות עסקית שלא יודעת שובעה ואשר עוברת מאב לבנו, על שאפתנות שאינה שוקטת עד שהיא מגיעה למקום הראשון, בעושרה ובמעמדה, ועל הסחרור שיכולה להביא שאפתנות שכזאת עד לאיבוד מוחלט של שליטה.

מתוך הספר

בנו של סוחר בהמות

יהודי נימול
רק מזוודה אחת בידו
עומד בלא ניע
כעמוד טלגרף
ברציף number four בנמל ניו־יורק.
מודה לאל כי הגיע:
ברוך השם!
תודה לאל כי נסע:
ברוך השם!
תודה לאל כי כעת, סוף־סוף, הגיע
לכאן, לאמריקה:
ברוך השם!
ברוך השם!
ברוך השם!
 
ילדים צועקים
סַבָּלִים עמוסי מטענים
צווחות ברזלים וחריקות גלגילות
ובתוך כל זה
הוא
נשאר עומד
לפני רגע ירד מן הספינה
נועל את זוג נעליו הטובות ביותר
שלא נעל מעולם
שמר אותן לרגע "שאהיה באמריקה".
 
והנה זה בא.
הרגע "שאהיה באמריקה"
נקבע במדויק בשעון ברזל ופלדה
שם למעלה
במגדל בנמל ניו־יורק:
השעה היא 7:25 בבוקר.
 
הוא מוציא מכיסו עיפרון
ובשוליה של פִתקה
רושם את ה-7 ואת ה-25
ועוד מספיק לראות
שידו רועדת
אולי מהתרגשות
ואולי משום שֶׁ
אחרי חודש וחצי של הפלגה
עמדו רגליו על קרקע מוצקה
— "די, אל תתנדנד!" —
יש לו תחושה משונה.
 
שמונה קילוגרמים איבּד
בחודש וחצי של הפלגה.
זקן עבות
ארוך מזה של הרב
צמח ואף פעם לא קוצץ
ב-45 ימים הלוך ושוב
בין סיפון, תא ומיטה.
יצא מתנזר מ־ Le Havre
נחת בניו־יורק שתיין מנוסה
יודע להבחין בלגימה ראשונה
בין ברנדי לרוּם
בין ג'ין לקוניאק
בין יין איטלקי לבירה אירית.
יצא מ-Le Havre בלי לדעת מה זה קלפים
נחת בניו־יורק אלוף הימורים וקוביות.
יצא ביישן, שתקן, מופנם
נחת בתחושה שהוא מכיר את העולם:
את האירוניה של הצרפתים
את חגיגות ספרד
את הגאווה המתפרצת של הימאים האיטלקים.
כשיצא, הייתה אמריקה תקועה בראשו
כעת נחת, ואמריקה נפרשת לפניו
אך לא במחשבה: בעיניים.
ברוך השם!