היינו העתיד

גם בז’אנר ספרות הקיבוץ נדמה שקראנו כבר הכל: באמת, כמה אפשר לשמוע על הלינה המשותפת? דווקא לכן הספר של יעל נאמן חשוב כל כך: הוא מספק תמונה חדה, צלולה ומבהילה בתלישותה של חיי הילדים בקיבוץ יחיעם, שהתחיל כנקודה מבודדת בלי מים ודרכי גישה והפך לאחד ממעוזיה המחמירים ביותר של תנועת ‘השומר הצעיר’. בנימה אובייקטיבית, כמעט מרוחקת, מספרת נאמן על קיבוץ שהתנהל לאורו של הקומוניזם וסטאלין שמש העמים, ושבני גילה של נאמן (ילידי שנת 60′) גודלו במשך שנים ארוכות באמונה שהם יגאלו את העולם וישלימו את המהפכה למרות שבכל העולם וגם בארץ כבר היו ידועים מעלליו המחרידים של השלטון הסטאליניסטי. ללא נוסטלגיה מזויפת וגם בלי טיפת נקמנות נפרש בספר זה עולם שלם שנכחד, ובניגוד לדעתם של מספידיו, ייתכן שנכחד דווקא מאוחר מדי.