הו! גיליון 19 שירה ומסות

מחברים/ות שונים/ות

תיאור

גיליון 19 של כתב העת לספרות הו! בעריכת דורי מנור מוקדש לשירה ולמסות ונחלק לשלושה שערים:

 

השער הפותח את הגיליון מוקדש למבחר נרחב של שירי מקור, פרי עטם של משוררות ומשוררים במגוון רחב של סגנונות, נושאים וצורות שיריות.

 

השער השני מוקדש למסות קלסיות של משוררות ומשוררים המהרהרים על אמנותם, בהם ויקטור הוגו (כן, משורר!), אנדריי ביילי, ויאצ'סלב איוונוב, גרטרוד שטיין, גיום אפולינֶר,ויליאם קרלוס ויליאמס ופדריקו גרסייה לורקה

 

השער השלישי והאחרון מוקדש לכתיבה על תרגום שירה, וכולל שיחה רוברט (אורי) אלטר, שתרגומו המונומנטלי לתנ"ך העברי השלם ראה אור לאחרונה, מאמר של אדריאנה ג'ייקובס על תרגום שירה לעברית וממנה, ושתי מסות אישיות: רחל שליטא על תרגום מיידיש וסיון בסקין במסה כרוניקה של תרגום ידוע מראש.

 

מתוך הספר

כל עוד מטוסים לא מילאו את השמים, האגדה על איקרוסֹ לא היתה אלא אמת משוערת. היום היא כבר לא אגדה. והממציאים שלנו הרגילו אותנו למופתים כבירים מזה המעניק לגברים את היכולת הנשית ללדת ילדים. אגדיל ואומר שהאגדות הללו התגשמו ברובן, ותפקידו של המשורר הוא לדמיין אגדות חדשות שהממציאים יוכלו בתורם לממש.

מתוך מסה מאת גיום אפולינר, 1917

 

נדב ליניאל
תוך

א.

מָה רָאִיתָ מִבַּעַד לָרוּחַ

מִבַּעַד לָעֵינַיִם הַפְּקוּחוֹת

מִבַּעַד לִירִיעַת הַהַכָּרָה

שְׂרַף הָעֵץ בְּלֹא עֵץ

צֵל הָעֵץ בְּלֹא עֵץ

הָאֵשׁ הָאוֹחֶזֶת בָּעֵץ

צִפּוֹר הַשִּׁיר עַל עֲנַף הָאֵפֶר

אֵלֶם קוֹלָהּ

 

נועה שורק
*

1.

וּמַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר אוֹהֶבֶת אֶת כְּלוּב 

מַה קּוֹרֶה לִכְנָפַיִם שֶׁנִּפְרָשׂוֹת תָּמִיד רַק כִּמְעַט,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָקוֹם מֻגְבָּל: 

טְפִיחָה אַחַת.

 

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁכְּלוּב אוֹהֵב אֶת צִפּוֹר מִתְמַכֵּר 

לְדִגְדּוּג הַכְּנָפַיִם בַּבַּרְזֶל הַמֻּזְהָב מִתְקַלֵּף, 

מְחַבֵּק בַּעֲדִינוּת לֵב מָהִיר וְשָׁבוּי 

בְּכַבְלֵי אַהֲבָה מַה קּוֹרֶה 

כְּשֶׁבִּבְסִיס הַכָּנָף מַתְחִילִים כְּאֵבִים

כְּשֶׁהָאֹכֶל כְּבָר לֹא מְסַפֵּק מַה קּוֹרֶה 

כְּשֶׁצִּפּוֹר מְשֻׁחְרֶרֶת עוֹד רֶגַע אֲבָל 

כְּלוּב לֹא מַרְפֶּה צִפּוֹר אֲבוּדָה 

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר בּוֹגֶדֶת בִּכְלוּב אֲהוּבָהּ עִם 

עָנָף בַּחַלּוֹן

עִם שְׁמֵי תְּכֵלֶת זַכִּים 

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁצִּפּוֹר נִרְטֶבֶת בַּגֶּשֶׁם וְאֵין לָהּ לְאָן 

רַק עָנָף

מַה קּוֹרֶה כְּשֶׁחִבּוּק מְחֻיָּב לְהַרְפּוֹת מַה קּוֹרֶה