נסיונות לשחזר את דמותו החמקמקה ואת מהלך חייו של קדוש סוּפי מסתורי, שנעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה, מניע את ספרה הראשון בפרוזה של רוני פרצ'ק, חוקרת הודו ומרצה בכירה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, מחברת ספרי העיון אורות בומביי ודלהי של מטה.
את החלל שנפער לאחר היעלמות הקדוש המסתורי ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם. סיטארה מרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים: העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי גברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן.
השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד. בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?
עכשיו, כשאיננו נפגשים עוד, והמרחק הפיזי המשתרע בינינו ארוך יותר מכפי שנוכל אי־פעם לחצותו, הולך המרחק התודעתי בינינו ומתפוגג. אני רואָה אותך עכשיו. אתה יודע את זה כי זהו הרגע שמפניו חרדת, שומר על עצמך מפניי ושוב בא אליי, מבקש את קרבתי כגור חתולי רחוב, טופף באילמות דמומה ושלופת ציפורניים.