מדוע גם צוותים טובים יכולים להרוג רעיונות גדולים? הפיזיקאי והיזם ספי בּקל מציג צורת חשיבה חדשה על ההתנהגות המסתורית של קבוצות גדולות, ומסביר את נטייתם של צוותים, חברות ושאר קבוצות עם משימה משותפת לשנות גישה בבת אחת, להפסיק לאמץ רעיונות חדשים ופרועים ובמקום זאת לדחות אותם מתוך קיבעון נוקשה.
באמצעות מגוון רחב של דוגמאות, החל בהתפשטות שרפות ביערות וכלה במצוד מקוון אחר טרוריסטים, לצד סיפורים על גנבים, גאונים ומלכים, ממחיש המחבר כיצד התחום המדעי שהוא מציג - מעברי פאזה - יכול לעזור בהבנת התנהגותן של חברות ומדינות, ומסביר כיצד ניתן לבנות ולנהל צוותים, קבוצות וחברות בגודל ובאופן המדויק, בכדי לייצר את הניצוצות שיתלקחו להבלחות, אותם רעיונות חדשניים שמשנים את העולם.
מאז ומעולם רחשתי הערכה לכותבים שמסבירים את המסרים שלהם בפשטות וניגשים ישר לעניין. אז הנה עיקרי הטיעון:
1 . פריצות הדרך החשובות ביותר נובעות מהבלחות, רעיונות שנראים זניחים ונושאי הדגל שלהם נחשבים למטורללים, שאין להתייחס אליהם ברצינות.
2 . קבוצות גדולות של אנשים נחוצות כדי לקדם את פריצות הדרך האלה ולהפוך אותן לטכנולוגיות שיוצרות ניצחונות במלחמות, למוצרים שמצילים חיים, או לאסטרטגיות שמחוללות שינויי עומק בענפי תעשייה.
3 . החלת העיקרון המדעי של מעברי פאזה על ההתנהגות של צוותים או של חברות (או של כל קבוצה אחרת שיש לה משימה משותפת) מספקת חוקים מעשיים לטיפוח מהיר ומוצלח יותר של הבלחות.
כשאנחנו מתבוננים מזווית כזאת בהתנהגותן של קבוצות אנשים גדולות, אנחנו מצטרפים לתנועה מדעית ההולכת וגדלה. בעשור האחרון החלו חוקרים ליישם את הכלים ואת הטכניקות של מעברי פאזה כדי להבין את דפוסי התעופה של להקות ציפורים, את שחיית הדגים, את פעולתם של מוחות, את הצבעתם של בוחרים, את התנהגותם של פושעים, את התפשטותם של רעיונות, את התפרצותן של מחלות ואת קריסתן של מערכות סביבתיות. אם המדע של המאה העשרים התאפיין בחיפוש אחר חוקי יסוד, כגון מכניקת הקוואנטים וכוח הכבידה, אזי המגמה המדעית החדשה הזאת תהיה המאפיין של המאה העשרים ואחת.
