זהו סיפורה של סוזי סוואנסון, נערה על סף גיל ההתבגרות, והשתקפות עולמה, שאלותיה, סקרנותה. סוזי מתעקשת לברר מה קרה לחברתה פראני. במקביל, היא חוקרת את חיי המדוזות.
סוזי יודעת שבכל חמש שניות, 23 אנשים נעקצים על ידי מדוזה. היא יודעת שכלי הדם בגוף של בן אדם יכולים להקיף את כדור הארץ פעמיים וחצי. אבל היא לא יודעת למה חייה של פראני הסתיימו בפתאומיות, לפני שסוזי הספיקה לכפר על הדבר הנורא שעשתה לה. כולם אומרים שאי אפשר לדעת בוודאות מה קרה לפראני, אבל סוזי בטוחה שגילתה את האמת, והיא מגבשת תוכנית נועזת: לטוס לבד לאוסטרליה כדי להוכיח זאת. במסעה המסעיר היא פוגשת דמויות מרתקות, נחשפת לעובדות עוצרות נשימה על מדוזות ומגיעה לתובנות על חברות, על אובדן ועל מסתורי היקום.
אלי בנג'מין היא סופרת אמריקאית הכותבת לבני נוער. בראיונות היא סיפרה שכתבה את הספר לאחר שנכשלה בכתיבת ספר על מדוזות למבוגרים. האמת על מדוזות הופיע ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס והיה מועמד לפרס הלאומי לספרות לקוראים צעירים.
את טָבַעְתְּ.
כששָׂחִית במרילנד. לפני יומיים. לא, שום דבר מכל זה לא היה הגיוני. לא באותו הרגע, ולא מאוחר יותר באותו הלילה כשהאדמה שקעה לעבר הכוכבים. ולא למחרת בבוקר כשהיא חזרה והתעטפה בקרני השמש. וזה לא היה הגיוני שהעולם יכול לחזור אל אור השמש. בכל אותו זמן חשבתי שזה בדיוק מה שהסיפור שלנו היה: הסיפור שלנו. אבל מתברר שהיה לך סיפור משלך, ולי היה סיפור אחר. הסיפורים שלנו אולי חפפו לזמן מה – והזמן הזה אפשר להם להיראות כאילו הם אותו הסיפור. אבל הם היו שונים זה מזה.
והמחשבה הזאת גרמה לי להבין: לכל אחד בעולם יש סיפור שונה, כל הזמן. אין מישהו שהוא יחד עם אדם אחר, גם אם נראה לזמן מה שכן [...] והמשמעות היא שהיה זמן שכבר לא היית ולאף אחד על פני האדמה לא היה מושג מזה. רק את, לגמרי לבדך, נעלמת לתוך המים ואף אחד לא תוהה בינתיים מה קרה.
וזה נורא לחשוב על בדידות כל כך בלתי נתפסת.