בתחילתו של חורף קפוא בורח צ׳אני וונג׳ק, ילד משבט האוג'יבווה שבקנדה, מפנימייה לחינוך מחדש אליה נלקח בכפייה כחלק ממגמת הממשלה והכנסיות הלבנות "להוציא את האינדיאני מהאינדיאני״. הוא כָּמֵהַּ לחזור למשפחתו ולעמו, ללא הבנה ממשית עד כמה ביתו רחוק משם. את דרכו מלווים מאניטוס - רוחות היער המתגלגלות לשתיים עשרה חיות שמְדַוְּחוֹת, מעודדות, מקניטות, ולבסוף גם מציעות לו סוג של נחמה במסעו חזרה הביתה.
המהדורה העברית של וונג'ק, ספרו הרביעי של הסופר הקנדי ג׳וזף בוידן, הכותב על דיכוי התרבות של העם האינדיאני בקנדה מנקודות מבט מקוריות, הוא פרי מפגש בין עולמות וגורלות זרים לכאורה: עותק באנגלית של הספר נמצא בתרמילה של קמיל שטוקפיש, ישראלית בת 22, שסיימה את חייה בטרק בבוליביה במהלך טיול של אחרי הצבא בין הרי האנדים הקרים.
כתבה מילי שטוקפיש, אמה של קמיל:
כשמצאנו את הספר בתרמיל של קמיל הוצפנו ברגשות; חלק מהחיות הופיעו בחלומות בני המשפחה כחודשיים לפני האסון, והרגשנו שיש בספר הזה צופן וחיבור אל הרוח הגדולה, זו שבין חמוקיה נמצאת גם קמילי שלנו. פרויקט תרגום היצירה החל כשנה אחרי שקמילי אבדה לנו, ולמעלה משנה וחצי נשבנו את רוחה של האנימה מונדי ובעבודה יומיומית מלאת השראה נרקמו תרגום הספר, איור, עריכה ועיצוב. חיינו לעיתים בתחושה עזה של שליחות, לעיתים בקידה עמוקה לצוואה שהשאירה קמיל ולעיתים בהימנעות מהיבלעות בתחושות הזדהות עזות עם סיפורו של צ'אני. מבעד לצעיפי העצב מצאנו טקסט קאנוני - צופן לתרבות שלימה - ושפה המזמינה לקשר עם הרוח הגדולה.
באחרית הספר מופיעים כמה נספחים:
צ'אני וונג'ק - להוציא את האינדיאני מהאינדיאני
דבר מחבר הספר - ג'וזף בוידן
דבר המתרגמת - רוית ליכטנברג יקותיאל (שזכתה על התרגום בפרס על שם סוניה ברשילון למתרגמת בתחילת דרכה)
שֶׁמֶשׁ גִּיזִיס נוֹגַעַת בּו לְהַגִּיד אַהְנִי, שָׁלוֹם - צילה זן-בר צור
המסע השמיימי של קמילי - דורון שטוקפיש
נִימָאמָא, נָנִינְדָאנִיס, אִינְדָּא, אמא שלי, ילדה שלי, לב שלי - מילי שטוקפיש
גִימִיק-וֶונְדֶּן-אִינָא? אתה זוכר? אני זוכר, אני.
החברים שלי, שני האחים, קוראים למורה החיוור בטן-דג ולפעמים הם קוראים לו נָאמֶבִּין. הם לא אומרים לו את זה בפנים כי הוא חזק ויש לו ריח כמו הריח של צבע צהוב או אולי כמו של חום ויש לו חדר במרתף שמפחיד אותנו מוות.
הוא קורא לי ״האיטי״. אפילו שהם לקחו אותי מהבית שלי לפני שתי שנים, מתי שהייתי בן תשע, אני עדיין בכיתה הראשונה אבל בטן-דג אומר שעוד מעט אני ילך לכיתה חדשה. אני לומד את האנגלית שלי, אני. אבל אני לא יאבד את השפה שלי.