ספרו העשירי לדור הצעיר של יונתן יבין, המלווה באיורים של אביאל בסיל, מתאר חוויה מוכרת ביחסי הורים וילדים: רונה הדעתנית לא רוצה לסדר את הבלגן שלה, נמאס לה שהכול אסור לה ושום דבר לא מותר, והיא לא רוצה שיגידו לה מה לעשות ומתי. היא מודיעה להוריה שהיא "עובדת משפחה", אבל משפחה מאותו בניין, למקרה שתתגעגע.
ההורים לא נבהלים, ומשחקים עם רונה את המשחק: עוזרים לה לארוז, מאכילים אותה, וכמובן מבררים איתה לאיזו משפחה כדאי לעבור. הזוכה הגדולה היא מיכל, חברתה של רונה מהקומה למעלה, אך בשעות הערב מתברר שגם שם לא תמיד פשוט.
