שי כחלני חודר לעומק התקופה שבה פעל הסופר והמשורר דוד פוגל, דולה ממנה פרטים שטרם ניתנה עליהם הדעת בהקשר של יצירת פוגל, ועורך קריאות שתי וערב ביצירתו של הסופר החשוב, שכתב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, זכה לאחר מותו למעמד ולהכרה, וכיום יצירותיו הן חלק בלתי נפרד מהקאנון העברי.
התרומה של המחקר המוצג בספר היא הצבתו של פוגל ושל יצירתו לא כסופר וכיצירה שוליים למגמה המרכזית של הספרות העברית בת הזמן - העוסקת בתחייתו של העם היהודי בארצו – אלא כסופר ויצירות מרכזיים, העוסקים בסוגיות קריטיות לעולם שאליו הם מתייחסים. כחלני מוסיף את ממד הקריאה האתית ביצירתו של פוגל וממקם אותה בהקשר של התגובות האירופאיות למשבר מפנה המאות ה-19 והעשרים בתחום הפילוסופיה והספרות.
