ג’יימי היה ילד רגיל, שרב עם האחים שלו, השתעמם בבית הספר ואהב לשחק כדורגל עם הילדים של השכנים - עד שיום אחד חיטט בעניינים הסודיים של ההם. וההם לא אהבו את זה.
ג’יימי מוגלה מעולמו ומוקצה להלך בקצוות, מעולם לעולם. לפי הכללים, כך מוסבר לו, מותר לו לחזור הביתה, אם רק יצליח למצוא את דרכו חזרה. ג’יימי נחוש לחזור הביתה - אבל בקצוות מהלכים עוד מוקצים, כמו ההולנדי המעופף והיהודי הנודד, שמחפשים את דרכם הביתה כבר הרבה מאוד זמן. קשה לנצח במשחק של ההם, אלא אם יצליח ג’יימי לנצל כמה גורמים אקראיים שההם לא הביאו בחשבון.
ספר קלסי, מיצירות המופת של סופרת הפנטזיה המהוללת דיאנה ווין ג’ונס מחברת הטירה הנעה.
שמעתם על ההולנדי המעופף? לא? וגם לא על היהודי הנודד? לא משנה. אני אספר לכם עליהם במקום המתאים; ועל הֶלֶן ועל יוֹרִיס, על אדם ועל קוֹנְסְטָאם, וגם על וֶנֶסָה, האחות שאדם רצה למכור לעבדות. כולם היו מוּקצים שרצו לחזור הביתה, כמוני. ואני אספר גם על הָהֵם, אלה שבגללם היינו כאלה.
כל דבר בזמנו. קודם כול אני אספר על המכשיר שלתוכו אני מדבר. הוא מהמכשירים של הָהֵם. יש להם הכול. יש לו חלק גבוה מקדימה שבקצה שלו יש ריבוע מדויק עם רשת מעליו. לתוך זה מדברים. ברגע שאתה מדבר חלק שחור קטן מאחורה מתחיל לקפוץ ולרקד מעלה-מטה כמו איזה טיפש מתלהב, ונייר מתחיל להתגלגל על גליל מאיפשהו למטה. החלק שקופץ מקשקש לאורך הנייר וכותב בדיוק את המילים שאתה אומר בדיוק במהירות שאתה מדבר. והוא מכניס פסיקים ונקודות ודברים כאלה. לא אכפת לו מה אתה אומר. קראתי לו בכל מיני מילים גסות כשניסיתי אותו, סתם בשביל לראות, והוא כתב את כולן, ועוד עם סימני קריאה.
