בימים הקרים שלקראת חג המולד של 1985, ימים של משפחתיות ושל תסיסה חגיגית, סוחר פחם בעיירה אירית קטנה, אב מסור לחמש בנותיו, מגיע למנזר הסמוך לעיירה, שם הוא מגלה תגלית שתטלטל את עולמו ותערער את תפיסותיו בנוגע לעצמו, לעברו, לאנשי העיירה ולכנסייה. כעת עליו לבחור כיצד ינהג מול מה שגילה שם.
על אומץ לבו יוצא הדופן של איש אחד, על כוחן של אהבה, של חמלה ושל משפחה בדברים קטנים כאלה, ספרה השלישי המתורגם לעברית של הסופרת האירית האהובה והמוערכת קלייר קיגן, מחברת ללכת בשדות הכחולים (זיקית, 2015) ואנטארקטיקה (תשע נשמות, 2019). הספר תורגם ליותר מעשרים שפות, היה מועמד ברשימה הקצרה לפרס מאן בוקר, ומעובד בימים אלה לסרט בהפקת מאט דיימון ובן אפלק ובכיכובו של קיליאן מרפי.
באוקטובר הצהיבו העצים. אחר כך חזרו השעונים שעה אחת אחורה, והרוחות של נובמבר החלו לנשב בלי הפסקה והותירו את העצים עירומים. בעיירה ניו רוֹס פלטו הארובות עשן, והלה שקע מסביבן והתפזר בפתילים ארוכים ושעירים בטרם התפוגג לאורך המזחים, ועד מהרה גאו מי נהר הבּארוֹ, הכהים כמו בירת סטאוט, מרוב גשם.
