נובלה מאת גבּריאֶלֶה ד'אנוּנציוֹ שראתה אור לראשונה ברומא ב-1892, ובמרכזה וידוי על פשע של ג'ובאני אפיסקופו – פקיד רומאי אפור, המנהל חיים משעממים ואחרי העבודה במשרד מנסה לבדר את עצמו בחברת עמיתיו בסעודת ערב הנערכת מדי ערב בפנסיון שבו מתגוררים כולם. באחת מן הארוחות הוא פוגש במלצרית צעירה ומושכת, ג'ינברה, ומתאהב בה.
זוהי נקודת מפנה גורלית בחייו. אהבה זו תערער את עולמו לבלי הכר ותוביל אותו, שלב אחר שלב, למעשה הסופי, לקיצוני שבפשעים. ג'ובאני אפיסקופו המתוודה אינו מצטדק ואינו מתחרט אלא מתאר בלבד את מה שהוא מכנה "העובדות". הוא אינו מצפה לחמלה או להבנת מעשהו, ואף מטיל ספק בעצם יכולתנו להבין את פשר ההשפלה האנושית שחווה.
תרגם מאיטלקית: ראובן מירן. אחרית דבר: אהוד בן-עזר
