לה סניורה

לה סניורה הוא רומן ביוגרפי סוחף ומרתק על בת למשפחת אנוסים שנפשה קרועה: יהודייה מרצונה, שרגליה נטועות בקסם הנצרות של ימי ילדותה. אלמנה צעירה ללא כל ניסיון חיים, שהופכת לאחת הנשים המשפיעות, העשירות והחזקות בימיה, אישה נחרצת ומתוחכמת כלפי חוץ ופגיעה וכואבת בתוכה, אישה בעידן שנשים לא נחשבו בו, המטילה מוראהּ על מלכים ונסיכים. יהודייה גאה שמכריזה חרם על האפיפיור בכבודו ובעצמו ומכובדת גם על השולטאן המפואר. 
כמעט עשר שנים חקרה נעמי קרן - העיתונאית ואשת התקשורת במקצועה, וההיסטוריונית בתודעתה — את פרשת חייה של דונה גרציאה נשיא, על הרקע הפנורמי של חיי היומיום של אצילים ופשוטי עם, יהודים, אנוסים ונוצרים של המאה ה־16. לפני כשלוש שנים פנתה אלי והציעה לי (העורך, חיים פסח) לקרוא את מחקרה המקיף והסבירה שבדעתה "לתרגם" מחקר מדוקדק זה לרומן ביוגרפי. וכך אכן נעשה, באמצעות מכתבים ופרקי יומן אינטימי בדויים שבהם דונה גרציאה חושפת ללא פחד את אויביה ואת אהבותיה. מה שקרה מאז ועד לחתימת כתב היד היווה הרפתקה אינטלקטואלית נדירה בעבודתי כעורך.
נעמי קרן השכילה לחלץ את דמותה של האישה המופלאה הזאת מסייגי המחקר, וזאת מבלי לוותר על הדיוק ההיסטורי על כל פרטיו הפוליטיים והחברתיים - וליצור גיבורה־חיה, כביכול, אישה בשר ודם, המתפתחת לנגד עיני הקורא עם גלגולי העלילה, מהבריחה מפורטוגל, אל אנטוורפן, החיים בנסיכויות שונות באיטליה ושוב הבריחה, הסופית, לקונסטנטינופול. בתוך כך נחשפת לעינינו, כמו בסרט, אירופה המערבית במאה ה־16 על כל תהפוכותיה במבט קרוב שאינו פוסח על כל פרט מפריטי הלבוש והנהגים המקובלים ועד לתככי השליטים והפילגשים. 
זהו רומן יוצא דופן הנוגע בכמה מהעצבים הרגישים של כל קורא וקוראת - גורל היהודים שהמירו את דתם מאונס וחיים בצל איום החשיפה של יהדות בסתר, הנס של אישה המתמודדת בעולמם הציבורי-מדיני של גברים בעלי עוצמה, האושר המועט של אהבת גברים שהותירו צלקות, והנפש שנותרה קרועה בין שני העולמות, שתי האהבות - היהדות והנצרות.