מהחבורות הסלוניות של אמצע שנות החמישים והדיסקוטק הראשון בישראל עד לפריחתם חסרת התקדים של מוזיקת הריקודים האלקטרונית, מועדוני ההומואים, סם האקסטזי ו"אומת הדאנס" בעשור האחרון של המאה העשרים - לרקוד עם דמעות בעיניים מציע צלילה יסודית וסוחפת אל ההיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל והשפעותיה.
בשפה קולחת, אשר אינה מסתירה את אהבתו ותשוקתו לנושא, מביא העיתונאי, הסופר ומבקר התרבות ניסן שור את סיפוריהם האישיים של אנשים שעד כה התקיימו בשוליים, דווקא מפני שלא הסכימו ליישר קו עם האתוס הציוני ועם הקטסטרופיזם המובנה של החברה הישראלית. דמויות אלה - בעלי מועדונים, תקליטנים, בליינים ובוהמיינים - הפכו את חיי הלילה לביתם ואת השמחה לייעודם, תוך כדי בריאת יקום אוטונומי אלטרנטיבי וההתמודדות תמידית עם הערכים הציוניים שמדינת ישראל הושתתה עליהם.
