על הזיקה שבין חמלה ואמפתיה בבודהיזם (בעיקר אצל שנטידווה) לבין מקומן או העדרן בפסיכואנליזה בתקופתנו, בספרה של אפרת בורנשטיין, המלווה בתיאורי מקרה מחדר הטיפולים ומעורר מחשבה על מקומם החשוב של אהבה חברית, חמלה ואלטרואיזם בתורת הנפש בכלל ובתורת ריפוי הנפש של האדם המודרני בפרט.
כתב על שפת הרוך ד"ר גידי איפרגן:
מצאתי שהחמלה בהגותו של שנטידווה והאמפתיה בפסיכולוגיית העצמי של קוהוט, וכוחם המרפא, מוצגות בבהירות מעוררת השראה בספרה של בורנשטיין. הדיון בהן בהקשר של המפגש הטיפולי מעלה שאלות חשובות: האם אמפתיה, אהבה וחמלה יכולות לשמש ככלים מרפאים? מהו תפקידן ביחסי מטפל-מטופל? מהן האיכויות הטרנספורמטיביות שמתגלות ברגעים של נוכחות ללא מחיצות, הן במרחב הטיפולי והן מחוצה לו? שפת הרוך מזמין מטפלים, אקדמאים וקוראים סקרנים להעמיק בקשר בין התיאוריה והמעשה הטיפולי".
ד"ר אפרת בורנשטיין היא פסיכולוגית קלינית שיקומית, מתרגלת והולכת בדרך הבודהיסטית יותר מעשרים שנה. במוקד מחקרה עומדים הפסיכואנליזה, הפילוסופיה הבודהיסטית והממשק הרעיוני והיישומי ביניהם.
