הספר, שכותרת המשנה שלו היא ארוס, אהבה וידע בפסיכואנליזה, מוקדש לשאלות הנוגעות באהבה. לאורך שנות המחקר של הפסיכולוגית הקלינית והמשוררת רות גולן, התברר לה שלפסיכואנליזה אין תיאוריה ברורה וממוקדת ביחס לאהבה, בניגוד למשל לתיאוריה על המיניות. במקומות רבים בספרות הפסיכואנליטית, החל מפרויד עד לאקאן, מתקיים לא אחת בלבול בין אהבה לארוס, בין תשוקה לדחף.
פרויד התנצל על כך שהוא פולש לנחלתם של המשוררים וטען שהמדע צריך לפסוע בזהירות בשדה האהבה; ובכל זאת יש לפסיכואנליזה אחריות לחקור את האהבה, שכן המשוררים מראים רק עניין מועט במקורם של מצבים נפשיים. המסקנה העולה מפרקי הספר היא שאהבה אינה דבר אחד אלא מופעים רבים, שהרי המלים אינן מספיקות על מנת לתפוס ולתאר את מעמקי האהבה, אבל מנגד לא תיתכן אהבה ללא מלים שמדברות עליה ואותה.
השער הראשון של הספר סוקר בקצרה מקורות פילוסופיים וקבליים ביחס לאהבה בתענוגים. השער השני עוסק בשאלה הנוגעת לאהבה ובהתייחסות הפסיכואנליטית אליה, כמו למשל ההבדלים בין אהבה, דחף ותשוקה, אהבה והעברה, אהבה והזדהות וכו'. בשער השלישי מובאות עדויות שונות על מיניות ואהבה, כולל דוגמאות קליניות, והוא מסתיים במונולוג (המבוסס על מקרה) של בן המספר על אמו.
