אני אצמח ואניב פירות; תאנים הוא תרגום ראשון לעברית של ספרו המדובר של פיאם פיילי, סופר ומשורר איראני, הנרדף אחר הרשויות בשל ההומוסקסואליות שלו והתכנים הספרותיים והרגשיים בספריו.
זוהי נובלה סוריאליסטית נדירה ביופיה המספרת את סיפור אהבתו של בחור לחברו הטוב, אותו הכיר במלחמת איראן-עיראק. השפה הפיוטית של פילי מפרקת את שפת המלחמה ונותנת מקום פיזי לאהבה.
את הספר תרגמה מן הפרסית בעדינות ויופי המתרגמת אורלי נוי.
"אני בן עשרים ואחת. אני הומו. אני אוהב את השמש של אחר הצהריים. הדירה שלי נמצאת בפאתי העיר. ליד הרציף. במקום שהוא ממשלת הצדפים, ממשלת האלמוגים, בסמוך לצערם האינסופי של הצבים. אמי מתגוררת בַּימים. בשרידיה של אונייה עתיקה, על מצע של אצות. שערה בוהק על ראשה כמו כתר כסוף. אמי עירומה תמיד. היא מגיעה לבקר אותי מפעם לפעם. בדירתי שבפאתי העיר [...] פּוֹקר; כך אני קורא לו. הוא החבר היחיד שלי. הכרנו בתקופת הטירונות בצבא. הוא בן עשרים ואחת. הוא אוהב את השמש של אחר הצהריים, והוא לא הומו".
