על הגירה, זהות וזיכרון ברומן הראשון המתורגם לעברית של אלנה לוונטל, סופרת ומתרגמת ספרות ישראלית לאיטלקית, שעלילתו משתרעת מראשית המאה העשרים ועד ימינו, ובמרכזו קורותיה של משפחה יהודית אחת והעיר בגדד - הגיבורה הראשית של הרומן.
דומה שדבר לא יכול להפריד בין בני משפחת זילכה, אך מרגע שנורמה, אם המשפחה, עוזבת את בגדד כדי למצוא לעצמה חיים חדשים מעבר לאוקיינוס, המשפחה מתפרקת. בני המשפחה עוזבים את בגדד, מתפזרים על פני יבשות וארצות, בהן ישראל, ומנסים ליצור לעצמם חיים חדשים שעה שצילה הענקי של האם מרחף מעליהם. החוט היחיד הקושר ביניהם כעת הוא בגדד - לא רק עיר, אלא שורשי חיים שלעולם לא יהיה אפשר לחזור אליהם, אך הם נטועים עמוק בנפש כל מי שעזב אותה לבלי שוב.
אף אחד לא חוזר לבגדד, שזכה בפרס הרומן האהוב ביותר על המבקרים באיטליה בשנת 2019, הוא רומן אפי, המתרחש על רקע מלחמת העולם השנייה, קום המדינה ומלחמת המפרץ, וחושף דרך סיפורי הבריחה של בני משפחת זילכה סיפור אנושי מרתק.
אלנה לוונטל פרסמה כשלושים ספרים, זכתה בפרסים ספרותיים רבים ותרגמה לאיטלקית מספריהם של עמוס עוז, דויד גרוסמן, מאיר שלו, יהושע קנז ועוד.
באחד הימים של שנת 2009 התכוננה נורמה לצאת אל המסע הארוך ביותר בחייה. לא היה זה יום רגיל, ואף לא מסע רגיל, מסיבות רבות שחלקן ברורות יותר וחלקן הרבה פחות. כך או כך, הזמן והמרחב הם משתנים חמקמקים ביקום, קל וחומר בחיים. על אחת כמה וכמה בחייה של נורמה. לכן אותו מסע, שמשכו בפירוש אינו ארוך, ושלמראית עין כלל אינו מסע, כי אם שינוע סתמי של מסה מנקודה סתמית אחת לאחרת, היה ללא ספק הארוך והמייסר ביותר.
