ממואר משפחתי שנכתב בידי ארבעת בני משפחת ארנמן-תונברג, ומסופר בקולה של אם המשפחה, זמרת האופרה הנודעת ונציגת שוודיה לאירוויזיון 2009, מלנה ארנמן. בארבעה קולות ובכנות רבה מתוארת התמודדות המשפחה עם אתגרי הנפש של גרטה תונברג ואחותה הצעירה ביאטה תונברג, ואת יחסו המקומם של הממסד לילדים שאינם הולכים בתלם כמצופה מהם.
התמונות המשפחתיות מובילות את הקוראים אל אוגוסט 2018, החודש שבו פתחה גרטה בשביתת הלימודים שלה למען האקלים, שציינה את הקמתה של תנועה עולמית למען הגברת המודעות לשינויי האקלים, אך היתה גם אבן דרך בתהליך התפתחותה האישית של גרטה.
כולם למקומות בבקשה.
התזמורת מכוונת את כליה פעם אחת אחרונה והאור באולם כבה. אני עומדת לצד המנצח ז'אן־כריסטופר ספינוזי, עוד רגע נעבור דרך דלת הבמה וניגש למקומות שלנו.
כולם שמחים הערב. זאת ההופעה האחרונה ומחר נוכל לשוב כל אחת ואחד לביתו וליקיריו, או הלאה, לעבודות הבאות. הביתה לצרפת, לאיטליה ולספרד. הביתה לאוסלו ולקופנהגן, או הלאה לברלין, ללונדון ולניו יורק.
ההופעות האחרונות חלפו קצת כמו בטרנס.
כל מי שעבד אי־פעם על במה יודע על מה אני מדברת. לפעמים יש איזה סוג של זרם, אנרגיה שמתפתחת בקשר שנוצר בין הבמה והקהל ויוצרת תגובת שרשרת שעוברת מהופעה להופעה, מערב לערב. זה כמו קסם. קסם התיאטרון והאופרה.
