מאה אמהות מאה זיכרונות

מאה כותבים וכותבות בגילים בין שבע-עשרה לתשעים ושמונה הסכימו לבחור זיכרון אחד בלבד מאמם ולתארו במילותיהם.
הזיכרונות מרכיבים פסיפס מרתק ומרגש של אמהות, עד צדדיה השונים, השגרתיים ויוצאי הדופן. פייסנות, הערצה או סלחנות, עולים במקביל לכעס ואכזבה. הזיכרונות משקפים לא רק את הסגנון האמהי הפרטי, אלא גם את רוח התקופה, את הנהגים התרבותיים השונים ואירועים מתולדות העולם והארץ. הספר מורכב מארבעה פרקים: ילדות, התבגרות, בגרות ופרידה.

במשך שנתיים ראיינה, ליקטה וערכה (בשיתוף עם עמית רוטברד) ענת הררי סיפורים על אמהות. קריאת הזיכרונות מעלה שאלות שנותרו פתוחות: איך בוחרים זיכרון אחד בלבד מתוך מאגר הזיכרונות? ולמה דווקא את הזיכרון הזה ולא אחר? ומדוע בחר מי שבחר להציג את אמו הטובה והמיטיבה, או לחלופין, את אמו המכאיבה, הפוצעת? האם הזיכרון נבחר בשל היותו החריג, או משום שהוא משקף את המוכר והידוע? ומעל לכול מרחפת שאלה אחת גדולה: עד כמה אנחנו מכירים את אמא – את האישה שהיא אמנו – על כל מורכבותה, על צדדיה השונים?