כיצד נראו הריה ועמקיה של ארץ ישראל בימי השלטון העות'מני ובתקופת המנדט הבריטי? אלו שינויים חלו בנופיה מאז הקמת מדינת ישראל? מי כרת את חורשיה והפכה ל"הר טרשים קרח"? כיצד נכחדו מנופי הארץ בעלי חיים שונים? מתי החלו הצעדים הראשונים לבלימת ההרס של החי והצומח ולתהליכי השיקום, ומה קורה כיום בתחום זה?
כל התשובות במהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת של לעבדה ולשמרה: שמירת הטבע בישראל - מראשיתה ועד עתה, ספרו של ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, שהשתתף באופן פעיל ברבים מהמאבקים לשמירת הטבע בישראל.
ארבעה שערים בספר, העשיר בצילומים של פז וצלמים נוספים, הנותנים ביטוי לנופיה המגוונים של הארץ, לצמחים ולבעלי החיים שבה: השער הראשון סוקר את תולדות הנוף הארץ-ישראלי מימי קדם ועד ימינו. השער השני מתאר את השמדת עולם החי - החוליה החלשה והפגיעה ביותר בנוף - במהלך המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים. השער השלישי מתמקד בצעדיה הראשונים של שמירת הטבע בארץ, מאז תום המנדט הבריטי ועד הקמת הגופים השונים העוסקים בשמירת הטבע והנוף. השער הרביעי מתמקד בפעילות הרחבה והמגוונת בנושאים השונים של שמירת הטבע המתנהלת כיום ברחבי הארץ.
"שמורת טבע" היא מטבע לשון מקובלת כיום. לעיתים אף שחוקה. לעיתים מזומנות משתמשים בה כדי להדגיש תופעות עם ניחוחות של פעם. המושג אף שימש כמותג של נייר טואלט ומגבוני נייר רכים. אך לא כך היה מאז ומעולם: בראשית ימיה לא הכירה המדינה בלגיטימיות של שמורות הטבע, ולא זו בלבד אלא שהשפה העברית טרם הכירה את המושג, ואם הכירה לא נעשה בו שימוש. החברה להגנת הטבע, המדור לשמירה על הטבע ורשות שמורות הטבע שינו את התודעה הציבורית.
