יצירתו של דוגן זֵנְגִ'י (1200–1253), הנחשב לאב המייסד של זרם הסוֹטוֹ זֵן ולאחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר ביפן.
הספר מתעד את דבריו של דוגן לתלמידיו שנרשמו במאה ה-13 בידי אֵג'ו, תלמידו המצטיין וממשיך דרכו. היצירה כוללת שיחות קצרות, הערות עידוד, דברי הנחיה ואזהרות מפי המורה, הממחישות את רוח הסוטו זן. בספר מתבררות שאלות בתחום המטפיזיקה הבודהיסטית הקשורות בזמן, בחיים ובמוות, נידונים בו נושאים הקשורים במהות התרגול במדיטציה ועולות תהיות של תלמידי דוגן בנוגע למה שנדרש מהם כדי להגיע להתעוררות.
פרופ' מָסוּנָגָה רֵיהוֹ (1900–1981), מורה זן מעשי ומלומד הנחשב ליורשו הרוחני של דוֹגֵן, תרגם ב-1971 את היצירה מיפנית לאנגלית, ומתרגום זה תרגמה אותה לעברית ענבל טפר.
