ספר זה אזל בדפוס בהוצאה לאור. כִּתבו לנו אם תרצו שנזמין עבורכם/ן הדפסה חד פעמית. מועד אספקה משוער: שלושה שבועות. הדימוי על הכריכה עשוי להיות שונה מזה של הגִרסה המקורית.
ספר הסיפורים העצוב לאין גבול של נפתלי יבין, שראה אור לאחר מותו בגיל 36. יבין, איש תיאטרון שהיה גולה מרצון בלונדון ואחד הכישרונות הבולטים של תיאטרון האוונגרד באירופה, מת בבדידות בשנת 1972 בלונדון. חברו, המשורר אוֹרי ברנשטיין, אסף את סיפוריו הקצרים ורשימות שנותרו בעזבונו וערך מהם את הספר. בסיפורים בולטים המקוריות, יכולת ההפשטה האינטלקטואלית, ההומור המלווה באירוניה מפוכחת והשימוש בלשון ישירה מסוג חדש, עברית של יום יום המתנסחת ללשון ספרות ייחודית.
בספר כלולים סיפורים מארבעה תחומים: סיפורי הילדות והשכונה; סיפורי הנסיעה והנכר; סיפורים בהם ניסה יבין ליצור ספרות משועשעת ומתוחכמת, וסיפוריו האחרונים, יומנים כמעט, החושפים וידויים של אדם בודד שעולמו סוגר עליו.
במלותיו של בועז כהן:
בסיפורי הילדות שלו יבין חוזר אל שורשי הכאבים שלו, אל הרגע שבו נולדה בדידותו התהומית, הכואבת. הילד שהיה הוא - ילד חכם ובודד, ילד רגיש ובודד. ילד זר בתוך חברה אכזרית. בספר הוא מחבר באופן מרעיד בין הילדות שהייתה בארץ ישראל לבין ההווה הבודד באנגליה [...] אוטוביוגרפיה עגומה של אדם שחי כשהוא שרוי במלנכוליה תמידית. יבין בחייו ובכתיבתו מהווה מארג נפשי של ילדות סבוכה באור השמש האכזרי, הישראלי, ושל חיים בודדים בעיר רחוקה, כשבין לבין צצות גם תובנות קשות ואמירות חזקות וקודרות על החיים, הריגושים והקמילה הבלתי נמנעת.
נסע לאן שנסע. לא ידע שהוא נוסע עד שנסע. לא ידע לאן עד שהגיע. שנים רבות לא נסע, אבל עכשיו הוא נוסע, נוסע הרבה, הרבה שנים.
***
פעם ביקרתי בעיר אחת כשהייתי צעיר מאוד. רבים אמרו על העיר ההיא שהיא היפה ביותר בעולם. מה עשיתי? קמתי בשבע בבוקר והלכתי בעיר הזאת, שכך אמרו עליה, עד לשעות הקטנות של הלילה וראיתי חלק מן היופי ההוא. ולמחרת קמתי בשבע בבוקר והלכתי בעיר וכך הלכתי עד שהלכתי את העיר, שאמרו עליה שהיא היפה בעולם, כולה, וראיתי את כל היופי ההוא ונסעתי משם.
בצילומים למטה: עטיפת הספר המקורית והפתיחה לספר
