אישה מחליטה בוקר אחד להיכנס לבריכה המשותפת בבניין מגוריה ולא יוצאת ממנה בהגשר – נובלה חדה וכואבת על עקרת בית מהפרברים בשנות החמישים של המאה העשרים, הלוכדת באופן מבריק ומסוגנן את רוח התקופה והאווירה של ארצות הברית באמצע המאה העשרים.
"אל תתנו למספר העמודים של הגשר לבלבל אתכם", כתבה הדס ריבק בהארץ על הרומן הקצר שלפנינו, ספרה הראשון המתורגם לעברית של הסופרת האמריקאית ג'סיקה אנתוני. "מדובר אמנם בגשר צר מאוד, אבל ב–120 עמודים מצליחה המחברת לתפוס חיים שלמים, שמובילים למערכת יחסים במשבר. אם דרושות עדיין הוכחות, הרומן הזה מבהיר כי עוצמתה של ספרות אינה נמדדת במספר עמודים, אלא ביכולת לגעת בלב האמת האנושית [...] כל מילה בספר מדודה, כל תמונה מדויקת, כל דיאלוג מהדהד".
תקציר הספר: 3 בנובמבר 1957. בשעה ש"ספוטניק 2" משוגרת לחלל כשעל סיפונה הכלבה הסובייטית לייקה, זוג אמריקאי מתחיל את שגרת יומו: וירג'יל בקט, הוא סוכן ביטוח חתיך, לא בדיוק מאושר בעבודה שלו אבל ממלא את תפקידו. קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כיום אמא שהצטמצמה לתפקיד של עקרת בית במשרה מלאה. ביום ראשון חם יחסית לעונה, היא מחליטה לא להתלוות למשפחתה לכנסייה ובמקום זאת שולפת את בגד הים האדום הישן שלה ונכנסת לבריכה השוממת שבבניין המגורים שלהם. ואז היא מסרבת לצאת. במהלך היום הזה, האמת על חיי הנישואים יוצאת לאור, הקוראים לומדים להכיר את בני הזוג, את הגשר שניצב בין שני אנשים, את הסודות שנחשפים ואת הפעולות והמעשים שמובילים לסירובה של קתלין לעזוב את הבריכה.
