סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"השעה היתה 1:32 בלילה, וגבּריאל אֵייברי היה זקוק לחבריו" – כך נפתח הספר השני בסדרת קרוּקהייבן, על המתרחש בבית ספר שבו התלמידים מתאמנים בפיצוח מנעולים, בזיוף ובגניבות, במטרה להונות את הרעים, להשיב את הצדק לחפים מפשע ולהרבות טוב בעולם.
גבריאל וחבריו שומעים על המבוך הנעלם, שמסתתר עמוק מתחת לאגם – מבוך של מכשולים שכל אחד מהם בוחן מיומנות אחרת הקשורה לגניבה. המבוך מאתגר במיוחד, אבל הבלתי אפשרי מעולם לא עצר את הצוות של גבריאל ובוודאי לא יעצור אותו הפעם, כשבלב המבוך נמצא דבר מה שכולם נואשים להשיג.
השעה היתה 1:32 בלילה, וגבּריאל אֵייברי היה זקוק לחבריו.
הוא ישב על פסל המפלצת המכוער ביותר מבין ארבעת פסלי המפלצות שהזדקרו מקיר האבן האפור של אחוזת מרסיה והרגיש בודד. למעשה הוא היה בודד כל הקיץ. הוא כייס אנשים בכפרים סמוכים ואז העמיד פנים שמצא את הארנק או את הטלפון על המדרכה והחזיר אותם למכויס; הוא פרץ לבתים בכל טורברידג', אבל מעולם לא גנב דבר. את כל אלה עשה רק כדי לבחון את עצמו ואת יכולותיו. הוא שינן ספרים שעסקו בזריזות ידיים ולימד את עצמו כל מהלך אפשרי. הוא למד איטלקית כדי שיוכל לדבר עם אמירה. זה כל מה שעשה כל הקיץ כשסבתא והארי לא היו זקוקים לו בבית הקפה: התאמן. כי למרות הבטחותיה, פנלופי קרוק מעולם לא הגיעה.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים