הן חתרו נגד הזרם, נגד מוסכמות תקופתן, כאשר בידיהן קולמוס או מזמרה, מיקרוסקופ או גלימת בית משפט, וגם קורטוב של חוצפה בריאה - 12 נשים יהודיות שעשו היסטוריה, בספרה של סופרת הילדים והנוער עדי זליכוב רלוי, המלווה באיורים של יהלי זיו.
הספר מציג את סיפוריהן של נשים מפורסמות וגם של נשים בולטות ומשפיעות, אשר הושמטו מהזיכרון הקולקטיבי ונותרו על רצפת חדר העריכה של ספרי ההיסטוריה.
כותבת מחברת הספר:
"הן מגיעות מתקופות שונות, מארצות שונות ומתרבויות שונות. כל אחת מהן עשתה זאת בדרכה שלה, אך כולן, בתבונה ובאומץ, סללו דרך עבור כולנו. כל אחת מהן מביאה קול חשוב מן העבר עבור כל אחד ואחת מאיתנו, ובמיוחד עבור מי שניצבים על סף גיל הנעורים [...] הספר בנוי כך שכל דמות לאורך ההיסטוריה כותבת מכתב אישי לבאה אחריה. מובן שהמכתבים הם פרי דמיוני. אלה אינם מכתבים אמיתיים, אלא סיפורת בדויה המבוססת על חייהן של אותן נשים אמיתיות ועל מאורעות שקרו בתקופתן. לפני כל מכתב מופיעה הקדמה ובה היכרות עובדתית עם הדמות ועם הישגיה".
לאורך ההיסטוריה נשים לא זכו, ואפילו היום אינן תמיד זוכות, לשוויון זכויות והזדמנויות. דמיינו לכם עולם שבו נשים אינן לומדות קרוא וכתוב, עולם שבו לא מתאפשר לנשים להצביע בבחירות או להתקבל לאוניברסיטה, לעבוד, להתפרנס או אפילו לקבל החלטה אישית כמו למשל עם מי להתחתן.
תריסר הנשים שנבחרו לייצג בספר זה את החוליות בשרשרת הדורות הצליחו, למרות שלל הקולות החיצוניים של תקופתן, ליצור מציאות חדשה ושונה, ובכך להשפיע על הבאות אחריהן, ובין היתר, גם עלינו.
חלקן התפרסמו, אך על חלקן רבים לא שמעו. אלו הנשים שנותרו על רצפת חדר העריכה של ספרי ההיסטוריה — הנשים שלא עוטרו בכתר הניצחונות הגדולים. לא כולן זכו לככב בהיכלות התהילה הראויים להן, ודווקא משום כך הן כאן, בספר הזה, בזכות העובדה שחתרו באומץ נגד הזרם כאשר בידיהן רק קולמוס, מזמרה, מיקרוסקופ, שמץ של חוצפה בריאה או גלימת בית משפט. בכלים דלים או מוגבלים הן הביאו לפריצת דרך. אפשר לראות את פעילותן כמעין מרוץ שליחות אל עתיד טוב יותר.
הספר הזה נכתב במיוחד על נשים יהודיות מתוך מחשבה על הדיכוי הכפול שנאלצו לעבור, כנשים בכלל וכיהודיות בפרט, ומתוך הבנת מורכבותו של המאבק.
