מופלא באופן טרגי

אחי הגדול, נוֹלֶן, אמר תמיד שלכל אחד יש איזשהו כוח־על. לא מיומנות שלומדים, אלא משהו שנולדים איתו. וזה לא תמיד מגניב. יש אנשים שמקבלים שמיעה אבסולוטית או אינטואיציה טובה, ויש כאלה שמקבלים תכונות חסרות תועלת כמו היכולת להחזיק מעמד הרבה זמן בלי למצמץ. אבל אם לא מתייחסים לזה בביקורתיות, לכל אחד יש לפחות דבר אחד שהוא ממש טוב בו.   כוח־העל של נולן היה, וזה ציטוט, "אני יודע לגרום לעצמי אושר."   הדרך שלו להוכיח את זה היתה ליהנות בקולי־קולות עם המון חברים. אבל היה בזה גם משהו מטריד. למשל כשהוא היה "שמח" גם ברגעים שידעתי שהוא לא אמור להיות שמח בהם. הוא לא ממש זייף את זה. זה היה אמיתי איכשהו, רק לא... אותנטי.