הספר שהייתם רוצים שההורים שלכם יקראו

לא מזמן ראיתי מופע סטנד־אפ של מייקל מקינטייר, שאמר שיש ארבעה דברים שאנחנו צריכים לעשות עם הילדים שלנו: להלביש אותם, להאכיל אותם, לרחוץ אותם ולהשכיב אותם לישון. הוא סיפר שלפני שנולדו הילדים שלו היתה לו פנטזיה: ההורות תהיה כולה פיקניקים וריצות על הדשא. אבל המציאות התגלתה כקרב יומיומי מתמשך בניסיון לאלץ את הילדים לעשות את ארבעת הדברים הבסיסיים האלה. צחוק גדול נשמע מהקהל כשהוא תיאר איך הוא משכנע אותם לחפוף את הראש, ללבוש מעיל, לצאת מהבית או לאכול ירק. זה היה צחוק של הורים, אולי הורים1 כמונו, שחוו זאת גם הם. הורוּת היא עבודה קשה. היא יכולה להיות משעממת, מייאשת, מתסכלת ומייגעת, ובה בעת היא גם החוויה המצחיקה, השמחה והנהדרת ביותר בחייכם, ריכוז האהבה הגדול ביותר.  כשאנחנו טובעים בפרטים הקטנים של חיתולים, מחלות ילדות או התקפי זעם (של פעוטות ושל בני־עשרה), או עובדים במשרה מלאה וחוזרים הביתה לעבודה האמיתית, הכוללת חילוץ שאריות בננה מסדקים בכיסא האוכל או עוד הזמנה לפגישה עם מנהלת בית הספר, לא תמיד קל לראות את ההורות בפרספקטיבה הנכונה. הספר הזה מבקש להציג לפניכם את התמונה הרחבה יותר, לעזור לכם לקחת צעד לאחור, לראות מה חשוב ומה לא חשוב ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור לילדיכם להיות האנשים שהם יכולים להיות. לב ההורות הוא מערכת היחסים שלנו עם ילדינו. אם נשווה בני אדם לצמחים, מערכת היחסים היא האדמה. מערכת היחסים מזינה, נותנת תמיכה, מאפשרת צמיחה - או פוגעת בכל אלה. בהיעדר מערכת יחסים תומכת, תחושת הביטחון של ילדים נפגעת. המטרה היא שמערכת היחסים תהיה מקור חוזק לילדינו, וביום מן הימים גם לילדיהם.