מה כבר ביקש עתניאל עסיס? עוד קצת אדמה לגידול הירקות האורגניים שלו (אלה שנלעסים ע"י תל אביבים שמאלנים במסעדות יוקרה)? סכסוך בין עסיס לשכנו בהתנחלות מעלה חרמש הוביל לכך שעסיס השתלט על שטח בגבעה סמוכה. והעלה לשם מכולה. וקיבל גנרטור. והקים עמותה. ואז נפרץ ציר גישה. ובלילה חורפי הוצבו חמישה קרוואנים סמוך לחווה. המח"ט הגיע, הרוחות התלהטו, ובמִנהל האזרחי אמרו שאין אישור להציב את הקרוואנים. אבל גם אין אישור להוריד אותם.כך נאחז המאחז מעלה חרמש ג'.
השנים חולפות, משפחות ובודדים - איש איש וסיבותיו - מגיעים למאחז. עולים מרוסיה, מארה"ב, זוגות דתיים וכמה חוזרים בתשובה. יש גם אחד שרוכב על סוס שקוראים לו "קילר". נוסעים ברכב ממוגן, חוזרים בערב מהעבודה. הנשים מגדלות את הילדים, יש פעוטון וצהרון. יש עבודה עברית, אבל גם עבודה ערבית היא בסדר - כל עוד היא זולה יותר. ויום אחד, אחרי שנים של בחישה בפוליטיקה פנימית והימצאות מתחת לרדאר, מגיעות כמה דמויות זרות למאחז וההרמוניה שהייתה למראית עין - נסדקת.
גבעה. אדמה בהירה, חרישית, כמעט ריקה: צהוב חום מנוקד סלעים, עצי זית בודדים, כתמי שמיכה ירקרקה רכה של אחרי הגשם. את מרכז הגבעה ביתר כביש חד מסלולי דק ומְהוּמר. קרוואן, רכוב על גבה של משאית גדולה, עלה וירד באיטיות בכביש המתפתל. מונית פלסטינית צהובה עם מספר ירוק זחלה מאחוריה בחוסר סבלנות. אחרי המונית קירטעה רנו אקספרס ישנה, לבנה, מאובקת, שהסטיקרים על שמשותיה האחוריות הכריזו: "גולני שלי לא מגרש יהודי"; "חברון מאז ולתמיד"; "פושעי אוסלו לדין". נהג בה עתניאל עסיס: מזוקן, רחב כיפה, מאובק כמו הרכב שלו. במושב ילדים מאחור ישב צעיר בניו, שוב אל בן השלוש, ומירר בבכי, כי שקית הבמבה נשמטה מידו בעת סיבוב חד ולא היתה לו או לאביו אפשרות להרים אותה מרצפת הרכב. באחת מפאותיו של הילד דבקו פירורים צהובים. כלִי הרכב הרביעי בשיירה האקראית שהתקבצה לה אָד הוֹק באותו היום על הכביש המשובש בגבעות יהודה היה ג'יפ צבאי מדגם דוִד, שנסע בו מ"פ הגזרה, סרן עומר, יחד עם הצוות שלו.
