פוגרום קישינב, לא (רק) מה שחשבתם/ן. על בסיס ראיות חדשות שאסף ברוסיה, בישראל ובאירופה, משחזר ההיסטוריון הנודע סטיבן ג' זיפרשטיין לפרטי פרטים את מה שקרה באירועי האלימות האנטישמיים בקישינב באפריל 1903, וגם את פעילותו של חיים נחמן ביאליק, שנשלח לקישינב כדי לחבר דו"ח על מה שאירע וכתב בתגובה את הפואמה עַל הַשְּׁחִיטָה.
"עבודת מופת ספרותית", נכתב בניו יורק טיימס על הספר, שראה אור ב-2018 ותרגומו לעברית לאחר השבעה באוקטובר 2023 מעניק לו ממד היסטורי מצמרר וייחודי. "הופעת הספר בישראל היום הופכת אותו לרלוונטי אבל מטריד בה בעת — במיוחד כשבמילה פוגרום, שעומדת במרכז הספר, נעשה שימוש מעט מופקר כדי לתאר את שבעה באוקטובר ואת השואה", אמר המחבר בראיון עם מתן חרמוני שפורסם במוסף ספרות ותרבות של ידיעות אחרונות.
לפנינו מסמך היסטורי מרתק, שנקרא בנשימה עצורה ומספק מסקנות היסטוריות מקוריות על אירוע שלא כהלכה ובהקשרים רבים תרם לעיצובה של המאה העשרים: אירועי האלימות תוארו לפרטי פרטים בעיתונות המערבית, וקשה להפריז בהשפעת הדיווחים על התפתחותה של התנועה הציונית. עם זאת, הם תרמו גם להפצה של הפרוטוקולים של זקני ציון וכן להעלאת המודעות ללינצ'ים שבוצעו בארצות הברית נגד אפרו־אמריקאים ולצורך בהגנה על מיעוטים.
"אחת השאלות שביקשתי להגיע אליהן היא ההבדל בין מציאות למיתולוגיה", אומר זיפרשטיין, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת סטנפורד ומגדולי חוקרי היהדות כיום. "כתבתי את הספר ממש רגע לפני שהמונח פייק ניוז הפך נוכח בכל ממד של חיינו, אבל אחד הדברים שביקשתי לדון בהם הוא יכולת ההכלה של פייק, והעובדה שאותו פייק הוא בעל השפעה כל כך רחבה".
