מפגש מקרי בין עובדת סוציאלית וילדה בת עשר שלמדה להיזהר מעובדות סוציאליות מזמן להן רגעים של חסדים קטנים בספרה של הסופרת האמריקאית הת'ר גודנקאוף.
אלן היא עובדת סוציאלית מסורה ששמה הטוב הולך לפניה. משפחתה מבולגנת ככל המשפחות, אך אפילו בחלומותיה הפרועים ביותר לא דמיינה שכל זה יילקח ממנה ברגעים אחדים. בו בזמן, הדבר האחרון שרוצה ג'ני בת העשר, שנדדה בחייה הקצרים בין מוטלים מרופטים לחניונים שכוחי אל, הוא להיפגש עם עובדת סוציאלית.
המפגש בין אלן וג'ני – שעולמן קורס באחת ועליהן לשרוד בקור רוח רגע אחר רגע – מעלה שאלות על אימהוּת, על צדק ועל ערעור הביטחון בחסדים הקטנים, המובנים מאליהם.
כשאנשים שומעים מה אני עושה לפרנסתי, השאלה הראשונה היא תמיד מהו המקרה המזעזע ביותר שנתקלתי בו בתחום ההתעללות בילדים. זה יכול לקרות בברביקיו בחצר או במסיבה לרגל ערב השנה החדשה או בחדר ההמתנה של רופא השיניים שלי או במשחק בייסבול של בעלי. בטח יוצא לך לראות המון דברים, הם אומרים ומנידים את הראש בשפתיים חשוקות במין אמפתיה, כאילו נאלצתי לשאת בעצמי את המכות, את הכוויות, את פרצי הקללות המתועבות. מובן שאינני חושפת שום פרט על המטופלים שלי או על משפחותיהם. כל כך הרבה כבר נגזל מן הילדים בתחום שלי. המעט שאני יכולה לעשות הוא לכבד את פרטיותם. בחייך, מפצירים האנשים, ספרי לנו. זה רע, נכון?
