גיבורי וגיבורות זיכרונות מרושעים של ילד רחוב הם ילדים וילדות שחיים ברחובות המטרופולין הענקית ח'רטום, סודאן. הם מקבצים נדבות, ניזונים משיירים של מסעדות, מַסניפים דבקים מסממים ומתפלחים לבתי קולנוע לצפות בסרטים הודיים. הם מתארגנים בחבורות להגן על שטחי מחיה שכבשו, ומנסים לחמוק מן האקציות הברוטליות של הצבא והמשטרה.
בעולם התוסס והמסויט הזה, עולם של הישרדות, עולה לגדולה ילדון נכה רגליים שנהיה אשף של תעלולים אקרובטיים, סקס, קרבות, כישופים ושרלטנות. זיכרונותיו, מפיו ובלשונו, מובאים בספרו של מנס'ור א־ס'וּוַיִּם, מחשובי הסופרים הסודאנים העכשוויים, אשר זכה בפרס על שם טייב צאלח, הפרס הספרותי החשוב ביותר המוענק בסודאן.
החזירו אותי אל הבניין העצום הזה של אבן מוצקה ולבֵנים תרמיות חזקות, בניין קודר שניצב כאן מאז ימי האנגלים ובנייניהם המפוארים והוא קורא תיגר על פגעי הזמן ועומד בתמורות של העיר המפתיעה המתכווצת ומתרחבת חליפות. הפעם הזאת התקבלתי בכבוד ובהוד והדר מופלגים. הקצו לי חדר פרטי מפואר ולו חדר אמבטיה צח ונקי וחלונות גבוהים שמקבלים את פני השמש בזריחתה ונפרדים ממנה בשקיעתה, חדר ראוי לאיש רם מעלה. באמצע החדר עומדת מיטה של אלומיניום קל, גדולה ונוחה, צדדיה וקדמת רגליה צבועים בשחור מבריק, שמתבהר ומתעמעם במעלה המיטה עד שהוא נהפך לסגול רענן על יד הרצועות המצטלבות בין הרגליים ואת הסגול המשמח הזה מגַוונים חריטה עדינה וציורים ילדותיים עליזים. המזרן גמיש ומלטף ומוליך אותך אל השינה ברגע שאתה מניח את הראש על הכר הריחני הממולא בנוצות.
