קלסיקה של צאלח אל-טייב מסודן, שהתפרסמה בשנת 1966. המהדורה הראשונה בעברית ראתה אור בהוצאת עם עובד
בשנת 1973 בתרגום טוביה שמש .
פרשיות אהבה של בן כפר סודני נידח עם בנותיה של לונדון מתעלות בסיפור למדרגת סמל של התנגשות בין תרבות הדרום האפריקאי ובין תרבות הצפון האירופי, על תוצאותיה החיוביות, הגרוטסקיות והטרגיות.
הספר צונזר בסודן על ידי החוגים האסלאמיים בשלטון בטענה שכמה מתיאורי המין בו אינם מספיק מטפוריים. על הצעד השרירותי הזה הגיב המחבר: "כמוהו כנעילה כפולה של האורווה אחרי שהסוס כבר נמלט ממנה". בחלוף כמה עשורים, בשנת 2001, האקדמיה לספרות הערבית בדמשק קבעה שזהו "הרומן הערבי הטוב ביותר במאה העשרים". שנה לאחר מכן, מאה סופרים מ-54 מדינות כללו את הספר ברשימת מאה הספרים הטובים בתבל.
צאלח אל-טייב (2009-1929) נולד במחוז הצפוני של סודן למשפחת איכרים. למד באוניברסיטאות ח'רטום ולונדון. פרק זמן קצר היה מורה בסודן. באנגליה עבד ברדיו, ואחר כך כיהן כראש מדור הדרמה במחלקה הערבית של שירות השידור הבריטי. התחיל לכתוב להנאתו בגיל מאוחר.
